שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רפ״ה (ג׳)

והנה במה דהבאתי למעלה דברי הש"ס בחולין כ"ב ארשום דבר פלא שהקשיתי בעת למודי בחורף שנת תרי"ב ד' כסליו סוגיא הלז וראיתי במה דאמרו שם חטאת בהמה דאינה באה אלא מן החולין מנלן אמר קרא והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו משלו ולא משל ציבור ולא משל מעשר ופירש"י דתרי אשר לו כתיבי בפרשה ואפילו לר"י דאמר מעשר ממון הדיוט הוא להכי אתי אשר לו למעטינהו והיא תימה דמלבד דגם לר"י בגבולין מודה ר"י דממון גבוה הוא ומשכחת לה דקנה ממעות מעשר בחו"ל ואף אם נימא דזה דוחק שהעלה מח"ל לארץ הבהמה אבל גוף דברי רש"י שכתב דתרי אשר לו כתיבי ואתי חד לשל ציבור וחד לשל מעשר והיא תימה דהא שלשה אשר לו כתיבי ודרשו ביומא דף נ"א ובשבועות י"ד דלא יביא משל ציבור ולא מאחיו הכהנים ואם הביא פסול וא"כ אצטריך כלהו וגם תמוה דלאינו בא משל מעשר לא אצטריך קרא כמ"ש התוס' בחולין שם כ"א ד"ה כמשפט כיון דנשרף ומעשר אינו בא אלא לאכילה הן אמת דגם דברי התוס' תמוהים במ"ש דלא הי' צריך למכתב בפרו של אהרן רק את פר החטאת ותו לא דמן החולין בלא"ה ידענו דפסול כיון דהוא נשרף והיא תימה גדולה דא"כ היכא נדע דפסול משל ציבור וכדאמרו שם בדף כ"ב וביומא ושבועות שוב ראיתי בתוס' ריש מנחות ד"ה כל שהקשו למה לי למעט מאשר לו של מעשר הא נשרף ומעשר לא בא אלא לאכילה וכתבו דעיקר מיעוט לשל ציבור וא"כ דברי רש"י ותוס' בחולין צע"ג ובמנחות שם כתבו דחטאת היא מיותר דהיה לו לכתוב את הפר אשר לו וחטאת אתי לאורויי לענין כל החטאות ע"ש אבל דברי רש"י ותוס' בחולין צע"ג ולא מצאתי מי שיאיר עיני בכ"ז.