שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רע״ח (ו׳)

והנה לפמ"ש יש לעיין בהא דאמרו כתובות כ"ב דעד אומר מת הו"ל כשנים כיון דהתירוה להנשא ולפ"ז אם נימא דעיקר נאמנות העד משום דדייקא ומנסבא א"כ כ"ז שלא נשאת שוב לא חשוב כשנים דהא לא נאמן מצד עדותו רק מצד דדייקא ומנסבא וכל שלא נשאת ל"ש לומר דהתירוה להנשא וצ"ל דאזלינן אליבא דעדות ע"א דנאמן הוא משום מלתא דעל"ג לא משקרי ולפ"ז קשה דל"ל טעמא משום דנאמן כשנים ת"ל דאפילו בב"א מהראוי להאמין לזה שאומר מת דזה מתיירא שמא יבא ויתגלה בהתי' דשקר אבל זה שאמר לא מת לא יתגלה שקרו להדיא דאף שיבואו שנים ויעידו שמת הוא יכול להתנצל שלא דקדק היטב וחשב שאחר מת וכדומה ועכ"פ אינו מבורר שקרו לעין כל וצ"ע.