שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רע״ח (ג׳)

הנה לפמ"ש י"ל דבאמת כיון שאין אנו דנין על זמן המיתה רק מה היה קודם שמת אם ברי אם שכ"מ מהראוי לתנו לזה חזקת בריא דאף דהיו שכ"מ רוב חולים לחיים א"כ הרוב מסייע לחזקת חי שהיו לו מקודם וחי הוא בחזקת בריא וכדאמרו בקידושין דף ע"ט ועיין בתוס' ב"ב שם דהר"נ דאף דהסוגיא לא ס"ל כהך דשם היינו לרבה אין ראיה אבל אביי שפיר מביא משם עכ"פ יהיו איך שיהי' לפע"ד לענין זה שכתב המהרי"ק דערכאות מהמני בשטרי הלואות דלא מרעי נפשייהו א"כ ה"ה לענין עגונה דסמכינן על ערכאות ומעכ"ת הביא בשם ספר בית אפרים לשארי הגאון מוהר"ז ז"ל מבראד שתמה בזה שכיון שהיענראל קאמאנדא לא היה בשעת מיתתו רק עפ"י מה שהגידו לו המשמשין יש לחוש שמא זה ברח כדרך בע"מ שבורחין ומפני היראה אומרים שמתו או מפני שהוא חרפה להם שברחו מהמלחמה אומרים שמתו והוא כמו שמע מקמנטרמיסין ולפמ"ש באמת היא דבר תימה למה ניחוש לחששות כאילו ובפרט כל שכבר נודע לנו שהיה חולה עכ"פ כמו שהעידו זעליג בר"א ושמואל ווייס רק שלא נודע לנו שמת מה"ת לחדש דברים חדשים ולחוש שמא אחר שמת ששמו כשמו הא כל שזה איתרע חזקת חיותו בודאי זה מת ועיין תוס' ריש נדה דכתבו דסוגיא דשם ס"ל דרוב אנשים בחזקת בריאים קיימו איברא דגוף הדבר דחדשתי דכל שידענו שהי' חולה אין לחוש שמא אחר הוא שמת דמה"ת להורע חזקת חי של אחר א"כ לפ"ז בספינה שרובן לאבד ואח"כ רואין אותו שוב יש להתיר ולא נחוש לאשתהויי אשתהי ואחר הוא דמה"ת לחוש שאחר מת והלא זה אתרע חזקת חי שלו ומתשובת הר"ן שהובא בב"י בענין מימין מאלקי מבואר להיפך שהרי הגוי העיד שמימין הי' באותה ספינה שנטרפה רק שהעיד שלא ראהו תיכף בעלייתו מן המים וחשש לאשתהויי אשתהי אך נראה דאין ראיה דדוקא באם לא נתחזק בספינה רק אותו איש בלבד אין לחוש לאחר אבל שם דהי' בספינה כמה אנשים יהודים וא"כ כלם אתרע חזקת חיותם ושוב חיישינן שמא מתו האחרים ונדמו לזה ששמו מימין מאלקי כנלפע"ד ובאמת אם לא היו רק יהודי אחד בספינה וכעת רואין שהוא יהודי מהול וכדומה סימן שהוא יהודי פשיטא דלא חוששין לאחר דמה"ת להחזיק לאחר שמת וכמה מעליא הא שמעתא לתק"ע. אברא דלפ"ז הא דאמרו ביבמות דף קכ"א בהאי גברא דטבע בכרמי ואנסבא לבתר תלתא יומי וכן בהאי דטבע בגשרא דדגלת ואנסבא לבתר חמשה יומי אפומא דשושביני ומקשה רבא כמאן וקשה כיון דחזינן שנטבע מועיל אף בחמשה ימים ויותר דמה"ת לחוש לאחר כל שלא ראינו שנטבע רק זה והיא קושיא נפלאה וצ"ל דמיירי שלא ראוהו השושבין רק שאחד ראה לאחד שנטבע ומכיר כעת שזה הוא שנטבע והשושבין אומר שזה הוא אותו האיש שהי' שושבינו א"כ שוב גם בעת הטביעה לא אתחזיק שזה נטבע ולא אתרע חזקת חיותו של זה ועיין בשו"ת נו"ב מהד"ק סי' כ"ח שטרח כמה טרחות לפרש כן הך דדגלת מכח קושיות אחרות ולפמ"ש הדבר מוכרח שהוא כן ובזה יש לי ליישב הרבה קושיות של הכנסת יחזקאל אך אין הזמן מסכים כעת לעיין בזה עכ"פ הדין דין אמת לפע"ד ודו"ק. והנה מעלתו כתב דכמו דאמרו בגיטין י"ט ראש ב"ד וסופר שלו נאמן אף בלא קראוהו דאמתו עליו ופירש"י דמלתא דעל"ג והביא בשם הריב"ש דיש חילוק בין מלתא דעל"ג תיכף ובין מלתא דעל"ג אחר זמן וכתב מעלתו דהא דצריך לראש ב"ד וסופר שלו דוקא והלא במלתא דעל"ג מהימן כמו דנאמן אשה או קרוב להעיד על שם המלוה והלוה כמבואר סי' מ"ט וע"ז כתב כעין דאמרו בגיטין ס"ו דדיבורא מקרי ואמרו וא"כ כאן אינו רק דיבור בעלמא לכך צריך מלתא דעל"ג הנה יש כאן כמה תשובות מ"ש דרש"י כתב הטעם משום דהוה מלתא דעל"ג הנה לא ראיתי ברש"י זאת רק שהב"י כ"כ בסי' מ"ה ומה שהביא בשם הריב"ש לא מצאתי מקומו כעת גם מה שהקשה דלמה לי' סופר שלו הא הוה מלתא דעל"ג הנה ז"א דאדרבא מבואר בחו"מ סי' למ"ד דאין חילוק בד"מ בין מלתא דעל"ג או לא ושאני אשה או קרוב דשם הוה רק גילוי מלתא בעלמא ועי' בשו"ת תשב"ץ ח"א מסי' ע"ז עד סי' פ"ד שהאריך בזה וגם מ"ש דדיבורא מקרי ואמרו הנה לפמ"ש התוס' שם דדיבור שע"י נעשה מעשה הנה סמכינן אז על הסופר ושוב הוה מעשה וע"כ אין לדבריו מקום אבל ההיתר הוא ברור כמ"ש שוב ראיתי בתומים סי' למ"ד ס"ק ח"י שהוא הקשה על הריב"ש דסובר דבד"מ ל"מ מלתא דעל"ג מהך דאשה וקרוב וכן הביא באורים סי' מ"ט ס"ק ד' בשם בני ישראל שהקשה כן ונדחק בזה ולפע"ד יש חילוק בין גילוי מלתא שהדבר כבר גלוי רק שאנחנו לא ידענו ובין מלתא דעל"ג וא"כ שם הוה גילוי מלתא עכ"פ מע"ל הפך הדברים וגם כתב בשם הריב"ש מה שלא כתב כלל ועיין בריב"ש סי' קנ"ה וקס"א וקפ"ג ועיין קצה"ח סי' שם.