שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ט (ד׳)

והנה בדברי המהרי"ט שכתבתי למעלה אמרתי דבזה מיושב קושית התוס' בנדה דף ס"ו בד"ה ונאמנת שכתבו דרישא דלא כרבי ולפמ"ש בווסתות גם רבי מודה דהיא דבר טבעי וכמ"ש התוס' דרבי מודה בשור המועד ובאמת שבנדה ס"ג במשנה לא חלק רבי כלל דאין אשה קובעת ווסת כ"א בג"פ ואף דהט"ז ביו"ד סי' פ"ד ס"ק י"ז כתב בשם רש"ל דכל דבר דמעלמא נפיל ולא מיניה קרבו אף בתלתא לא הוחזק וכן כתב המ"א סימן תס"ה ס"ק ה' וסי' תס"ז ס"ק י"ב היינו במה שנפל מעלמא ולא נתחדש מקרה בגופ' אבל במה שנתחדש בגופו או ע"י מעשיו איזה התחדשות בזה אדרבא כל שאינו טבעי אף בב"פ סגי וכמ"ש המהרי"ט ובזה יש להשיב על דברת הגאון ש"ב במק"ח סי' תס"ז שכתב דדוקא במה שהיקש השכל מסתבר אבל אין חזקה למקריים ע"ש והרי המהרי"ט ס"ל להיפך דבמקרה ואינו טבעי אף בב"פ סגי ורק בדבר שנפל מעלמא ולא נתחדש מקרה בגופו או ע"י מעשיו הוא דשייך לומר כן אך בגוף הדבר א"א לומר כן דא"כ בווסתות אין רבי חולק כלל והרי מצינו בנדה ס"ג דאסרו לימים שנים והיינו כרבי וכמ"ש התוס' ואדרבא בווסת שלא מנו חכמים שאינו טבעי ס"ל לרבי ג"כ שלשה פעמים ולדברי מהרי"ט נהפוך הוא ועיין בדף ס"ד דתלוי ווסת הדילוג במחלוקת רבי ורשב"ג ולמהרי"ט גם רבי מודה ועיין בת"ה בית ז' שער ג' ואף אם נימא דרבי באמת חולק וגם בדבר טבעי סגי בב"פ אבל אנן בדידן לא קי"ל כרבי בזה רק כרשב"ג ומכריעין כן צ"ע דהרי בשור המועד מודה רבי וגם בנדה ס"ג וס"ד לא משמע כן ועיין ת"ה שם וע"כ צ"ע ובחידושי בכור שור חולין נ"ח העלה דבדאורייתא אף בב"פ מחמרינן ע"ש שהאריך והיה מקום להאריך ע"פ דברי המהרי"ט אבל העיקר לדינא דאף בפ"א יש להחמיר ועיין מהרי"ט שם ובפר"ח סי' קי"ט.