שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ט (ג׳)

והנה מעלתו כדין עשה שהעמיד לו משגיח שבלעדו לא ישחוט אמנם אח"כ כאשר קרה לו ש"פ בשני בהמות שהסכין פגום לא ידעתי למה החריש לו המשגיח אחרי שמעלתו העיד שהוא מופלג בתורה ויראה ומה זו שתיקת ואף שריחם על ב"ב האומללים אין מרחמין בדין אבל מה שעבר אין אמנם כעת כי קרא לו בבדיקות ג"כ א"כ פשיטא שיש לחוש לו שהוא ע"ה ושוטה רשע וגס רוח ופשיטא שיפה עשו מה שהעבירו אותו ומה גם שהוא חשוד על עריות ומעשיו מכוערין ולא ידעתי מה צורך לאריכות אך מה שאני תמה למה לא כתב מעל"ת שיש להחמיר גם על הכלים למפרע והטעם דהרי באמת הט"ז סי' א' מחמיר למפרע בנמצא שלא ידע הלכות שחיטה ואף שהש"ך בנקה"כ האריך לחלוק עליו אבל כל האחרונים הסכימו להט"ז ועתב"ש סי' א' סט"ו וכן מצאתי בשו"ת אבקת רוכל להב"י סי' ר"א שכתב ככל דברי הט"ז ואני אומר ואף החולקים על הט"ז כאן בצירוף שהוא רשע לחשוד על העריות וע"ה ודאי עשוי לקלקל בפשיעה ובערממיותו הגדול וז"ב וע"כ נראה לפע"ד דיש להטריף למפרע וכל הכלי' שאפשר להגעיל יגעילם וכ"ח כיון דלא אפשר בהגעלה יניחם עד אחר מעל"ע כמ"ש הכו"פ סי' א' בשם הכנה"ג וכ"כ התב"ש ואף שבתשובה פקפקתי ע"ז ממ"ש מהריב"ל בספק התגלגל מ"מ כראוי הכו"פ והתב"ש לסמוך עליהם בהפ"מ.