שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ו (ט׳)

אחר כמה שנים מצאתי בספר בני אהרן הספרדי למהר"א לפפא והוא בלשונות הטור סי' רמ"א דף קכ"ח ע"ב שהביא ג"כ דברי הר"ן בחידושיו לגיטין דף פ"ג גבי פסקה פסקה מ"ש בשם הרא"ה ז"ל דאם נותן לחברו גוף ופירות יום אחד דאמרינן כיון דפסקה פסקה וע"ז כתב בבני אהרן דאף דמתנה ע"מ להחזיר הקנה לו גוף ופירות כל אותו הזמן ה"ט דלא אמרינן כיון דפסקה פסקה משום שלא נתנו אפילו ליום אחד שהתנאי קשור בו אבל התם אין מטיל תנאי בהקנאתו ואף שכתב רש"י אין בתנאי זה כלום מ"מ אין זה תנאי גמור ע"ש הנה כוונתו לפע"ד כמ"ש דשאני התם דמתחלת הנתינה פסק רק עד זמן זה משא"כ שם לא נתן מתחלה רק עד זמן זה ות"ל שבראשית ההשקפה נתכוונתי לזה ודו"ק היטב כי זה ברור ואני הרחבתי הדברים ביותר. ובזה יש ליישב קושית תוס' בקידושין דף ז' ע"ב ד"ה חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה שהקשו למה לא נימא פשטה קדושה בכולה דהא ליכא דעת אחרת המעכב דהיא נתרצית וכוונתם דהא מיירי שהוא קודם אמירתו חצייך בפרוטה נתן לה פרוטה כמ"ש הר"ן ועב"ש סי' ל"א ס"ק ט"ו וא"כ הרי קדושי אשה בפרוטה ולפמ"ש א"ש דע"כ ל"ש פשטה קדושה רק באמר התקדשי חצייך שייך כיון דפסקה פסקה ונתפשט ממילא בכלה אבל כאן שהרי נתן לה פרוטה ואח"כ אמר חצייך בחצי פרוטה וחצייך בח"פ בתכ"ד א"כ הוה כמו שהיה תנאי קשור בקידושין דל"מ וכמ"ש בבני אהרן ודו"ק היטב.