שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ו (ח׳)

והנה הסמ"ע סי' שט"ו כתב דמ"ש הרמב"ם דאם אין לו רק פירות בלבד שזה שוכר ואינו מוכר דהכוונה דמי שאין לו רק פירות בלבד אינו יכול למכור רק להשכיר ע"ש ולכאורה כל קונה לזמן לא יהי' יכול למכור דאינו מקרי רק ק"פ בלבד וזה לא מצינו וראיתי בספר נתיבות שהרגיש בזה שם וכתב דשאני לוקח לזמן דעכ"פ יכול לקלקל השדה כ"ז שהוא בידו כמ"ש הרמב"ם בהדיא וכ"ה בטוש"ע סי' רי"ב אבל באין לו רק פירות בלבד א"י למכור זכותו א"ש דזה א"י לקלקל בגוף השדה אבל תמהני דא"כ במוכר שדהו בזמן שהיובל נוהג דלדעת הירושלמי א"י לקלקל בגוף השדה דבעינן ושב לאחוזתו שוב א"י למכור זכותו לאחר והרי משנה מפורשת בערכין דף למ"ד מכרה לראשון במנה ומכר ראשון לשני במאתים אינו מחשב אלא עם הראשון וכו' וכ"כ במרדכי פ' האומנים סי' שנ"ז לענין שהשוכר הראשון יכול להכניס בביתו דיורין אחרים ע"ש שהביא הך משנה דערכין וכתב והרי מוכר שדה ביובל אינו אלא כשכירות בעלמא הואיל וסופו לחזור ביובל ואפ"ה חזינן שיש לו רשות לראשון למוכרו לשני ע"ש הרי בהדיא דיכול למכור אף שאינו רק לוקח לפירות בלבד וצע"ג וגם מ"ש הנתיבות בכוונת הרמב"ם לא יועיל למה שהקשיתי דהרי ביובל לדעת הירושלמי אין לו בגוף הקרקע כלום ואסור לשנות צורת הקרקע ואינו רק ק"פ לבד ואפ"ה יכול למכור.