שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ו (ה׳)

והנה בגוף הדין נראה מדברי הרשב"ם בב"ב הנ"ל ומתוס' בסוכה הנ"ל דגם שותפות פוסל כ"מ דכתוב לכם ואני מוסיף דגם רש"י שכתב דמכל האזרח בישראל א"א לרבות שותפות דלא מגיע פרוטה לכל אחד אין הכוונה דשותפות כשר יותר משאולה דלכם לא ממעט שותפו' רק דאם היה יכול לרבות מכל האזרח שותפות הוה מרבינן טפי שותפות משאולה וכן נראה מהר"ן ובשו"ת הריב"ש סי' שמ"ז הביא דעת הסוברים דאף לדידן דסוכה שאולה כשר אבל שותפות פסול דשאני שאולה שכל זמן השאלה חשוב כדידיה משא"כ בשותפות שאינו שלו החצי השני ואף לפמ"ש הוא לחלוק ע"ז מ"מ זה דוקא כשיש קרא לרבות שאולה מכ"ש דשותפות כשר וגם מסתבר יותר לרבות שותפות משאולה אבל בלי קרא הוה גם שותפות פסול כמבואר שם והנני יוסיף דע"כ מוכרח לומר כן דאל"כ מה יענו להך דב"ב באתרוג שקנו בשותפות הבית דכל שא"י לטלו ולאכלו דלא יצא וע"כ מטעם דלכם ממעט בשותפות וכמ"ש הרשב"ם אבל בשו"ת הרא"ש כלל ל"ה בשם רבינו אביגדור שם מבואר דס"ל דלכם מרבה שותפות ומפרש ולקחתם לכם שבעת לקיחה בדמים יהיה שלכם דהיינו שותפות והרגיש בהך דאתרוג שקני בתפיסת הבית ופירש דדוקא בקני בדמים לשם מצוה הוא דכשר שותפות אבל בקנו לסחורה לא יצא ובאמת שהוא פירוש חדש ועיין בכפת תמרים סוכה דף מ"א ע"ב שתמה עליו ובאמת שכל דבריו שם הוא שיטה חדשה דגם ק"פ כל שהוא קה"ג לשעה מקרי לכם והוא תמוה ובתשובה הארכתי בביאור כל דבריו וכמה מילי מעליותא היוצא מכלל דבריו ואכ"מ אבל הוא שטה בודדת וגם הרא"ש נחלק עליו בקצת דברים אמנם בביאור דברי הש"ס נלפע"ד פשוט דבאמת כל שלקחו מתפיסת הבית א"כ א"י לחלוק בלי דעת שותפו וכמבואר בש"ע חו"מ סי' קע"ו דאם לא הגיע זמן חלוקה א"י לחלוק בלי שותפו ע"ש סי"ח ולפ"ז אתרוג דעיקר זמנו הוא בסכות איך יכול לחלוק ומ"ש אם יכול לאכלו דהיינו שלא קנו לשם מצוה א"כ יצא אבל בקנו לשם מצוה א"י ובזה מבואר מ"ש ודוקא דאיכא אתרוג לכל חד אבל פריש או רמון לא והרשב"ם מחקו והתוס' נדחקו ולפמ"ש א"ש דהרי אמרו בקידושיון דף נ"ב ודוקא מוזא אבל כושא כושא כי כושא ולפ"ז ה"ה באתרוג דאף שלא קנו לשם מצוה זה דוקא כשהם שוות אתרוג ואתרוג דיכול לומר אתרוג כאתרוג אבל פריש ורמון נגד אתרוג לא וז"ב ולפ"ז לענין ס"ת א"כ לדעת הרשב"ם והתוס' ודאי פסול דלכם ממעט שותפות וגם לרש"י כל דליכא קרא לרבות שותפות שותפות שוה לשאולה ולחלוקו של הריב"ש ודאי דבס"ת בעי שיהיה כל הס"ת שלו ולא יצא בשותפות והנה בדברי הריב"ש הנ"ל אמרתי ליישב דברי הרשב"ם בדף קל"ו בהא דאמרו המוכר שדהו לפירות ר"ל אמר מביא ואינו קורא ופירש הרשב"ם דאינו קורא לפי דלא קרינן אדמה אשר נתת לי ומביא דקרינן ביה מארצך שהרי שעבד לו יניקת קרקע לפירותיו ותמהו התוס' דממ"נ אם לא קרינן ביה מארצך לא קרינן ביה אשר נתת לי ולפמ"ש א"ש דהרי באמת כיון ששעבד לו ליניקת קרקע הו"ל קצת כקנין הגוף לשעה ורק דהו"ל שותפות ולפ"ז בשלמא אשר נתת לי לא מצי קרי דאינו שלו לגמרי אבל לענין שיהיה פטור מהבאה במה נפטר חלק אדמתו שיש לו יניקת הקרקע לפירותיו ודו"ק אברא דלפ"ז יקשה להרשב"ם למה לר"י מביא וקורא הא ניהו דס"ל ק"פ כקה"ג דמי מ"מ עכ"פ לא עדיף משותפות שהרי זה יש לו ק"פ וזה קה"ג ולמה יהיה יוכל לקרא האדמה אשר נתת לי אך נראה דלזה פירש הרשב"ם בדף נו"ן שם דמ"ד דפירות כקה"ג דמי הוא משום במי שיש לו הקרקע אינו שוה כלום כיון שאין לו פירותיו וא"כ עיקר הוא הק"פ ואף לחפור בורות שיחין ומערות שמשועבד לבעל הפירות ודו"ק היטב.