והנה לפמ"ש דגם כאן שייך לומר דלא מהימן לי' בשבועה א"כ א"ש אמנם עדיין קשה לפמ"ש הריטב"א דבהקדש ל"ש לומר בהאי הנאה דמהימן ליה דכל אדם נאמן על ההקדש א"כ ל"ש לומר דלא מהימן לי' שוב קשה וצ"ל דלפי מה דמסיק דחשו מדרבנן שלא יזלזלו בהקדשות ותקנו שבועה וגם ממון לדעת הרבה פוסקים א"כ שוב שייך אין רצוני ושפיר חייב להרמב"ם אבל לפי הה"א ל"ש זאת ודו"ק היטב. ובזה ממילא מיושב מה שהקשה הד"מ בסי' ש"א דהרא"ש פסק דשטעו"ק חייבים בשומר שמסר לשומר ובמהרי"ק מבואר דשומר שמסר לשומר בהקדשות פטור ועש"ך ס"ק ד' שם ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דשומר שמסר לשומר חייב מטעם דאנת לא מהימנת וכיון דבהקדש הכל נאמנים אצל הקדש שוב פטור ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ה (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.