שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ב (ט׳)

ובזה יש ליישב דברי הפ"י במ"ש דכוונת הש"ס דמה יעשה באמת אם אמר פגלתי ואנן לא נאמין לו והוא שויא חד"א והקשיתי דהא כל שמשועבד לאחרים ל"ש שויא אנפשיה חד"א ולפמ"ש א"ש דניהו דל"מ לאסור על נפשו אבל עכ"פ מתכפר באותו פר זה ודאי א"א דהרי הוא מבעט בכפרה ואומר שפגלו וממנ"פ אם שקר הוא ודאי אינו רוצה בכפרת הפר הלז ואם הוא אמת ודאי לא יוכל להתכפר וא"כ שוב אחיו הכהנים שאין מתכפרים כ"א מקופיא והרי הכה"ג אינו רוצה להתכפר בו וז"ב ודו"ק וגוף קושית הפ"י יש ליישב דע"כ מוכח דנאמן דאל"כ מה יעשו אחיו הכהנים הם אינם מתכפרים רק ע"י הכה"ג וכאן שהוא בודאי אינו מתכפר דהיא מבעט בכפרה גם הם לא יתכפרו ונמצאו מחוסר כפרה.