שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ב (ח׳)

ובזה מיושב היטב קושית הראב"ן דמ"פ מפר והא פר שייך לומר מתוך שנאמן ואני הוספתי בזה דהו"ל בעלים ולפמ"ש לגבי אחיו השותפין אינו נאמן ודו"ק היטב ובזה מיושב במה דהקשו מכה"ג ביוה"כ דוקא ולא הקשו מכל הכהנים דמפגלים במחשבה וכמו שהקשה הפ"י ולפמ"ש א"ש דוקא מכ"ג פריך דלא מצי להביא משלו. והנה העירני הרב החריף מו"ה מאיר בראם בהקושיא שהקשיתי דיביא פר ושעיר אחר והציבור יצאו בראשונה דאכתי מוכיח הש"ס דמה נעשה אם באמצע עבודה יאמר שפיגל ואז שוב לא יוכל לעשות שאר העבודה בכשרות ואחר לא יכול לעבוד דכל עבודות אינן כשרות אלא בו וא"כ שוב מה נעשה והנה יפה העיר וכן מבואר בפ"י דקושיא של הש"ס הוא בכה"ג שכתבתי אמנם גוף קושית הראב"ן נראה לפע"ד דיש ליישב דניהו דמפסיד או כמו שהקשיתי דהו"ל בעלים כל דהתורה הפקירו לכל אחיו שוב אינו נאמן להפסיד לכהנים האחרים דהרי כל שאסרו על עצמו שוב אי אפשר לכהנים אחרים שיתכפרו דהא אינם מתכפרים רק מקופיא דכה"ג וא"ל דא"כ עיקר הוא הכה"ג וא"כ שוב נאמן דז"א דהרי באמת התורה הפקיר הממון ושוב הו"ל לענין זה כאלו יש חלק להם בו ומ"מ לא יוכלו להתכפר בו כנלפע"ד דבר חדש ודו"ק.