ומ"ש מעלתו ראיה להרמב"ם דאף שבא"א החמירו בסי' אמצעיים מ"מ לענין נחלה הבנים יורדים לנחלה וע"ז כתב מעלתו ראיה דהרי הפדחת לבד מועיל לענין בכור שיטול שני חלקים ואפ"ה ל"מ בא"א הנה אין ראיה לפע"ד דשאני בכור שעכ"פ אינו מעיד נגד חזקה דאין חזקה לזה נגד זה בבנים וכלם מוחזקים בשוה ולכך הפדחת ראיה אבל בירושה הוא נגד חזקת חי של המוריש ואיך ירד לנחלה ולפע"ד ראיה ברורה להרמב"ם דהרי בכתובות דף פ"ה ע"ב שכיב חסא ולא פקיד ופירש"י שהוא אותו חסא שטבע בנהר ביבמות דף קכ"א והרי שם טבע במים שאל"ס ואפ"ה יורשים ירדו לנחלה ויוכלו להוציא מידן וכל הפלפול שם אי טוענין ליורשים כל מה דהוה מצי אביהן למטען וע"ש בקדמונים בשטמ"ק הרי דהיורשים יורדים לנחלה אף במשאל"ס והרי במים שאל"ס לא תנשא לכתחלה ואף שעברה ונסבה אבל מ"מ היאך ירדו לנחלה וע"כ דלנחלה ודאי מורידין והיא ראיה נפלאה לפע"ד וע"ש בשטמ"ק בשם הריטב"א שכתב של"מ סי' לענין ממון רק במציאה משום דליכא שום זכי' רק שבא לזכות משום יאוש בעלים וכל שיש סי' שוב בעלים לא מיאשו ע"כ והיא תמוה דבב"מ דף כ"ז בכל הפלפול שרוצים לחלק בין מציאה לגט לא אמרו חילק זה וצע"ג והנה מה שהאריך בסי' אמצעיים שיש בכליו אי חיישינן לשאלה הנה מה שהאריך בענין חשש שאלה ובדברי מהר"ל מפרא"ג והב"ש הנה בזה כבר האריכו כל גדולי עולם קמאי ובתראי וגם אני בעניי הארכתי הרבה בזה וא"כ יפה צדד מעלתו דבכל הכלים ל"ח לשאלה וגם י"ל דשמאהל פאסקיל הוה כסי' מובהק ואני מוסיף דעכ"פ הוה כשאלה דיחיד דל"ח וכמ"ש הח"ץ וכבר קדמו הב"ח בתשובה וגם בתה"ד מוזכר זאת בשם ספר מתתיהו ובדברי האשה לא נתבאר בגב"ע אם ראתה מתחלה האיש ואמרה הסי' אח"כ או שמתחלה אמרה טרם שראתה ובלי ספק מעלתו ידע וחקר אם אין חשש שקר בזה.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רנ״ח (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
