שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רנ״ז (י״ג)

והנה במה שהאריך הנו"ב במהד"ק בכמה תשובות בק"ע דלמה לא נימא חזקה כל מה שביד האדם הוא שלו ולמה נחוש לשאלה ולפע"ד דבר חדש דבמציאה ל"ש זאת ע"פ מה שהארכתי בתשובה לבוטשאטש להרב הגאון מוהר"ר אברהם תאומים נ"י דחזקה כל מה שביד האדם אינה חזקה מבוררת רק דכיון דמחזיק הדבר כן אף שא"י אם היה כן כיון דהדבר מוחזק כן א"א להוציא הדבר מחזקתו וכמו שחידש התב"ש סי' ח"י דיש ב' מיני חזקות חזקת מ"ק מבוררת וחזקה דמוחזק לנו כן אף שאינו נודע כדאמרו בכתובות דף כ"ה הרי אתם בחזקתכם ולפ"ז זהו דוקא כל שהיינו דנים בשכבר על זה שהוא שלו אבל במציאה ל"ש זאת ושפיר חיישינן לשאלה ושם הארכתי בסברא זו וכן קצרתי ועכ"פ הקושיא הלז מיושב ובזה אני אומר במ"ש בשו"ת חב"י הוא והגאון מוהר"ר אברהם ברודא והגאון מוה' הלמן והב"ש ז"ל בענין שנמצא ביד הרוצח סוס ואוכף שהיינו מכירין שזה היה של ר' מתתי' הנזכר שם וע"ז דנו דאוכף ל"ח לשאלה.