שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ה (י״ד)

והנה במ"ש למעלה דבממון לא אזלינן בתר רובא אף ברובא דאיתא קמן והרי בב"ב דף צ"ג משמען של דברים כן דהרי אמרו ע"כ לא אמר ר"א אלא בחזקה דהוא גופא מוחזק אבל בתר רובא לא אזלינן ופירש רשב"ם דהוא רובא דליתא קמן ומשמע דברובא דאיתא קמן אזלינן בתר רובא דהרי אף בתר חזקה אזלינן ומכ"ש בתר רובא והתה"ד סי' שי"ד כתב בהדיא ראיה זו והביא כן בשם גליון תוס' דפרשו כן אך לפע"ד ניהו דר"א ס"ל כן אבל אנן קי"ל כת"ק דר"א ולא אזלינן בתר חזקה ואומדנא להוציא ממון משום דבממון לא אזלינן בתר רוב דיש להמוציא חזקת ממון וז"ב ופשוט. ובזה נראה לפע"ד סברת המהרש"א שחידש בריש שור שנגח את הפרה דבכה"ג שנמצא עוברה מת בצדה לא חשוב מודה בקנס כל דהמזיק מודה ואמרינן דאנן סהדי שהוא כן ובתשובה אחת כתבתי דטעמא בעי דהא מ"מ הוא מודה בקנס ולפמ"ש א"ש דבאמת הוה רובא דאיתא קמן דהיינו דהוא גופא מוחזק אך דמשום חזקה דממונא אמרינן דמ"מ י"ל דמן המיעוט הוא שלא הרגו הבהמה הלז ולפ"ז זהו כשאנו דנין אם הוא מן הרוב או מן המיעוט אבל כשאנו דנין אם הוא מקרי מודה בקנס שפיר אמרינן דאנן סהדי כיון דע"פ רוב הוא כן ולא מקרי מודה בקנס וגם בהך דשור שנגח את הפרה לסומכוס דס"ל דחולקין ג"כ לא מקרי מודה בקנס ואדרבא שם עדיף טפי דהא יש רוב דוולדות מעליא ילדן וכדאמרו שם בב"ב ואף דאיכא ספק שמא מקמא אבעיתא והפילה מ"מ מידי ספק לא יצא ולסומכוס חולקין ובאמת לרבנן המע"ה ולא אזלינן בתר רובא.