שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רנ״ד (ו׳)

והנה לפמ"ש צ"ב דאם כן אמאי מקדיש ומחרים בזה"ז אמרינן דבהמה תעקר והלא בזה"ז אינו ראוי להקרבה ולא טריד כלל ולמה נחוש לתקלה ובשו"ת נו"ב שם עמד בזה וכתב דמשום קנסא הוא על שהקדיש בחנם ובאמת שכן עלה במחשבה לפני ובאמת שגם התוס' בע"ז דף י"ז כתבו לחלק בין בכור לשאר הקדשות דהקדש משום קנסא נגע בהו אבל הנו"ב דחה זאת דאם כן מה מביא ראיה רבא לענין פר ושעיר דלמא שאני מקדיש דהוא משום קנסא וע"כ נדחק בזה שם ובמהד"ב חלק יו"ד סימן קפ"ט ע"ש ולפע"ד נראה דלפמ"ש מה דלא חיישינן לתקלה כל שאינו בת הקרבה הוא משום דמסתמא יתבטל ברוב ולפ"ז בפר ושעיר שנחלקו ר' יהודא עם ר"א ור"ש ור"י ס"ל דימותו ולר"י דמב"מ לא בטל שוב חיישינן לתקלה אף דלאו בני הקרבה ובזה ניחא דהרמב"ם פסק בפ"ד מפהמ"ק ה"ב כר"א ור"ש וע"ש בכ"מ טעמו ולפמ"ש א"ש דלדידן באמת ל"ח לתקלה כל דלאו בני הקרבה ולכך פסק דירעו דל"ח לגיזה ועבודה בכל רעיות דעלמא דל"ח אברא דלפ"ז צ"ב הא דאמרו בבכורות דף נ"ג דלכך אין מעשרין בהמה בזה"ז גזירה משום תקלה ומביא ראיה דאין מקדישין ואין מחרימין וקשה הא לדידן ל"ח לתקלה ושאני מקדיש ומעריך דהוה קנסא על שהקדיש אבל מעשר דבאמת מה"ד נוהג בזה"ז ומקיים מצוה ניהו דטרפוהו משום תקלה מ"מ ל"ש קנס וצ"ל כיון דבתחלה אמרו כדר"ה גזירה משום יתום ומקשה דאפשר בהכרזה וע"ז משני שפיר כיון דיש חשש תקלה א"כ שוב חיישינן משום יתום ולא רצו לתקן היכר כיון דיש חשש תקלה ושייך קנסא דלמה לו לעשר כיון דשייך גזירה משום יתום אברא דלפ"ז יקשה בהא דאמר בבכורות דף ס"א דהא דתנן ימותו במעשר בזה"ז משום תקלה והרי לא שייך תקלה ומשני קנסא ל"ש בזה וכמ"ש וא"ל דאסור משום יתום דהרי רש"י פירש שם דלא ס"ל כר"ה והיא קושיא גדולה וצ"ל כיון דהש"ס רצה לאוקמא בתחלה אליבא דרבי יהודא דאמר טעות מעשר תמורה ודחה זאת א"כ י"ל דגם אח"כ מוקי כר' יהודה וכיון דס"ל מב"מ לא בטיל שפיר חייש לתקלה גם בזה"ז ומה יקר בזה דברי הרמב"ם פ"ו מהלכות בכורות שפסק דאין מעשרין בזה"ז ואם עישר יאכל במומו ונשאל בנו"ב מהד"ת סי' קפ"ט הנ"ל דהוא נגד דברי הש"ס דמעשר בזה"ז חיישינן לתקלה והנ"ב נדחק בדחק ע"ג דחק ולפמ"ש א"ש דרמב"ם ס"ל דל"ח לתקלה בזה"ז ודוקא אליבא דר"י לשיטתו שייך תקלה וכמ"ש.