שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רנ״ד (ג׳)

והנה במ"ש בס"ו בהגה לחלק בין פירשו מקצתן לפירשו כלן דבפירשו כלן אותן שבשעת עקירה פירשו מותרים כן כתב הד"מ ליישב דברי הטור בס"י נ"ז וכתב כן בשם חותנו הגאון מו"ה שכנא ז"ל והב"ח הקשה דא"כ למה כתב הטור בסי' נ"ז דהשנים האחרונים אסורים הא נעקרו כלן והנה בפשיטות יש לומר דבאמת בהך דנכבשינהו דניידי הקשו הא הו"ל מבטל איסור לכתחלה ואסור וכתבו דכל דהשנים האחרונים איסור ל"ש אין מבטלין איסור דאמרינן דהאיסו' נשאר באחרונים דמה"ט אסורים ול"ש מבטל האיסור ולפ"ז א"א להתיר כלם דא"כ שוב הו"ל מבטל איסו' ובזה רציתי לישב קושית הט"ז דא"כ אכתי תקשה קושית הש"ס נכבשינהו דניידי כלם וכשיתפרשו כלן אז ל"ש גזרה שמא יקח מן הקבוע ולפמ"ש י"ל דאם יפריש כלן ע"י הכבישה שוב יהי' אסור בשביל מבטל איסו' אך ז"א דאכתי תקשה אמאי ימותו כלן יכבשינהו דניידי כלן ואולי יתפרשו מהן באותה עקירה רק מקצתן או רובן באופן דיהיו שנים אחרונים אסורים ואז שוב לא יהיו מבטל איסור והנראה בזה דהנה לכאורה צ"ב דאמאי פריך ונכבשינהו דניידי והא רבא אמר שם דאם הקריב לא הורצה ומסיק דס"ל כמ"ד בע"ח נדחין וא"כ שוב ניהו דיכבשינהו הא יהיו נראה ונדחה ובודאי אסור וצ"ל דכיון דבידו לכבשינהו דניידי לא מקרי דיחוי כמבואר בזבחים דף ל"ד שוב הראני תלמידיי דבכו"פ הרגיש בזה וכתב דבהדס מבואר דבידו לא מועיל ובמחכת"ה לא הזכיר ממ"ש התוס' בזבחים שם לחלק בין בידו באיסו' לבידו בהיתר ע"ש ולפ"ז כאן דיכול לכבוש שוב לא מקרי דיחוי ומעתה זהו כשיכבש מקצתו אבל אם יכבש כלו אולי יתפרדו כלן למקום אחד ואז כלן מותרין ושוב הוה אסו' משום מבטל איסור והו"ל בידו באיסור ושוב מקרי דיחוי וז"ב ודוק היטב כי הוא נעים ונחמד.