שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רנ״ד (י״ב)

והנה לכאורה צ"ב בנולד ספק טריפה במקולין דמתירין מה שלקח קודם שנולד הספק ולכאורה לפמ"ש המרדכי דדבר שבא לעולם בתערובות ל"ש ביטול והיינו כמו יבמה שרקקה דם שא"א בלא צחצוחי רוק וא"כ כאן שנולד הספק בתערובות לכאורה ל"ש ביטול דהא תחלת לידת הספק היה בתערובות אמנם אחר העיון ז"א דמלבד די"ל דל"ד לש"ז ולרוק דשם מתחלת ברייתו בא בתערובות משא"כ כאן דבאמת היא בפני עצמו רק שלא נודע הטריפות רק ע"י תערובות ובזה ל"ש לומר דנולד ע"י תערובות ועיין מלמ"ל פ"א ממשכב ומושב. ויש להמתיק הדברים עפמ"ש התב"ש בסי' י"ד דטעם המרדכי משום דהו"ל קבוע וא"כ בכה"ג שאינו מתחלת ברייתו רק שנולד הספק בתערובות הו"ל קבוע שאינו ניכר דל"ש קבוע ואף אם נימא דגם קבוע שא"נ ג"כ הוה קבוע כמ"ש הב"ח בדעת הטור מ"מ נראה דזה דוקא לענין שלא יתבטל ברוב ונימא דהאיסור נהפך להיות היתר זה ל"ש כל שבא בתערובות אבל כאן שמה שנלקח קודם שנולד הספק הוה כל דפריש מרובא פריש וא"כ אמרינן דהיה מהרוב היתר ופשיטא דעכ"פ לא אלים כ"כ לומר דכלם נאסרו בשביל הספק שנולד בתערובות ושאני הך דמרדכי דהוא בלח בלח כמו זיבה ורוק דא"א להפריד זה מזה אבל יבש ביבש ניהו דלא נתבטל ולא נעשה היתר אבל על כל פנים מה דפריש מרובא פריש בוודאי אמרינן וזה ברור.