שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ר״נ (ג׳)

והנה בדברי הש"ס בעירובין שהארכתי למעלה אמרתי לרשום בקצרה מה שנתחדש לי בשנת תרט"ז ב' מקץ בהא דאמרו ריש עירובין דף ג' דפליגי רבנן ור"י בהיכירא וע"ז פריך דלרנב"י אי ס"ל כרבה וכו' אלמא גבי סוכה נמי בהיכירא קמפלגי א"כ אפלוגי בתרתי למה לי וראיתי בשו"ת פנים מאירות ח"א סי' מ"ז שהקשה לפמ"ש התוס' ריש סוכה דף ב' ע"ב ד"ה וכיון דבקורה ונ"ח לא מועיל אף דהדפנות מגיעות להקורה ולהגג משום דקורה הוא טפח לא שליט בה עינא כמו בסוכה א"כ מה קושיא לכך צריך למתני תרוייהו דאי תני ערובין ה"א דגם בסוכה לא מועיל כל שהדפנות מגיעות לסכך ואי תני סוכה ה"א ה"מ סוכה דשליט בי' עינא הוא דנחלק ר"ז אבל בערובין מודה ר"ז והיא תימה רבתי אך לפענ"ד ל"ק דהרי באמת ר"י אמר רב אמר שם ג"כ דאם יש בה יותר מד' על ד' כשר כר"ז וכתבו התוס' דס"ל דאף שסוכה רחבה טובא לא שלטא בי' עינא וא"כ גם עכשיו דתני סוכה וערובין לא מוכח דדלמא לכך נקט סוכה להורות דדוקא בד' על ד' וכן להיפך וא"כ קשה תרתי למה לי אבל לפי מה דמשני בש"ס דה"א דסוכה כיון דלישיבה עביד שלט בה עינא א"כ שפיר משתמע מדנקט בסוכה ובעירובין אבל אם נימא דלכך נקט סוכה להורות דבסוכה כשר במגיע לדפנות יקשה מהיכן נודע זאת וא"ל דאצטריך תרוייהו דז"א דהא י"ל דאצטריך בשביל טעמו של ר"ז וכאידך דרב אבל לפי מה דמשני הש"ס שפיר נודע דהא באמת מדאמר רנב"י דטעם דעירובין משום היכירא מסתמא גם בסוכה נחלקו בזה וא"כ ע"כ דגם בסוכה שייך לא שלטה בה עינא משא"כ אם לא נתחדש רק במגיעות לדפנות זה לא נזכר כלל במחלוקת ר"ז ורבנן בסוכה גם י"ל דמסתבר ליה להש"ס דכל שנקט פלוגתא בשני מקומות ע"כ דבמה שנקט המשניות והברייתות פליגי ולא במה שהוא לדווקא ושאינו מרומז כלל והו"ל לבאר סוכה שאינה מגיע לדפנות נחלקו ר"ז ורבנן ולכך שפיר מקשה למה לי תרתי כנלפע"ד לחומר הנושא עוד נ"ל דהנה הא ודאי דלרבה דנפקא ליה מקרא דכתיב למען ידעו דבעי שידע ממש ודאי אף בדפנות מגיע לסכך נמי לא מהני דהרי בקרא לא נזכר כלל הבדל ואטו כל הסוכות אין דפנות מגיעות לסכך רק דלפי מה דאמרו דהאי ידיעה לדורות רק דמצד הסברא סבירא ליה לרב דלמעלה מעשרים לא שלטא בה עינא ואם כן שפיר מחלק רב בין דפנות מגיעות לסכך או לא ותדע שהרי ר"י אמר רב אמר ג"כ כר"ז וע"כ דרב בסברא בעלמא ס"ל ורב ואם כן יוכל להיות אמת כרבה ור"ז אבל מקרא לא נפקא ליה ושפיר מקשה אבל לרבה עצמו א"א לחלק כן ובזה מדוקדק דברי הש"ס בעירובין דאמר אי ס"ל לרנב"י כרבה אלמא גבי סוכה נמי בהיכירא פליגי והוא תמוה דמה לשון אלמא הא רבה מפרש כן הפלוגתא ולפע"ד נראה דלפמ"ש ניחא דלרבה עצמו דפליגי בקרא ובסוכה פליגי בקרא א"כ ע"כ דלא מחלק כן ובכל אופן נחלקו. עוד יש לי לומר דלרנב"י דבעירובין פליגי גם כן בהיכירא א"כ יקשה קרא לרבה בסוכה למה ליה הרי בעירובין מצד הסברא ה"ל כן וע"כ דהקרא אתי אף בדפנות המגיעות לסכך נמי ועל רב לא קשה דהא רב ס"ל דבערובין פליגי או ילפינן מפתח אולם אבל לרבה פריך שפיר דאם כן קרא למה לי ועל זה משני דה"א דבסוכה שליט ביה עינא משום הישיבה ודו"ק ועיין בריטב"א בסוכה דדחה שטת התוס' וצ"ע דבערובין קיים דברי התוספ' ועיין בשו"ת תשובה מאהבה סי' רפ"ו שכל דבריו קדמו הפ"מ שם ודו"ק ועיין מ"ש בחידושי ריטב"א עירובין שם בשם הגאון מוה' שעפטיל ז"ל. והנה במה שנהגו פה לבוב להעמיד ברחוב לפני הבתים וא"כ מטלטלים בין הלחיים להבית והות כפתחי שמאי ובישוע"י סימן שפ"ג כתב דאינו נכון ולפע"ד נראה דאין קפידא בזה דהא בין הלחיים לבין הבתים ודאי אינו רה"ר רק כרמלית והרי גדר כרמלית שיהי' ד' על ד' ואינו תופס רק עד עשרה א"כ ל"מ למעלה מעשרה ודאי מקום פטור מקרי ומה גם שכל שאין בו ד' על ד' אין גדר כרמלית עליו והו"ל מקום פטור וז"ב גם מ"ש התב"ש בבכ"ש עירובין דף י"א דגם צוה"פ שהרחיק מן הכותל ג' טפחים לא מועיל והביא ראיה מתוס' ערובין י"א שהקשו דמה נ"מ בגבוה יותר מכ' ת"ל דהו"ל לחי משהו ולמה לא כתבו דנ"מ לענין אם הרחיק דל"מ משום לחי ומשום צוה"פ מהני לפע"ד לק"מ דא"כ יקשה דמה פשיט ליה מיש לו צוה"פ הא סתם מבוי הצה"פ הוה כמבוי עצמה ושם מועיל מתורת לחי וע"כ דל"מ גם משום לחי ולתירוצם א"ש דסתם מבוי הוא מפולש דל"מ לחי ואפ"ה מבואר דצוה"פ א"צ למעט ודו"ק היטב.