שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רמ״ט (ו׳)

והנה בדברי רש"י ושטתו דטעם כעיקר בקדשים היא אף במשהו ובחולין אף בפחות מששים אינו אסור והתוס' הקשו עליו כעת נראה דברי חדש דהנה משהו אף דאינו נותן טעם גמור ואינו רק משהו עכ"פ לא גרע משלכד"ה ודבר זה הרחתי מבין דברות כסא דהרסנא סימן ב' יעו"ש במאמר המוסגר ולפ"ז לפמ"ש התוס' דף פ' בסנהדרין בחלב מוקדשין שהניח ע"ג מכתו דחייב בקדשים אף שלכדר"ה כמ"ש המהרש"א שם בחידושיו ועיין בהגהת הת"ש מ"ש בזה ובשעה"מ ריש הלכ' יסודי התורה ולפ"ז שפיר אסור אף שלכד"ה ובזה יש ליישב כל קושית התוס' דמה שהקשו דהא לר"י דוקא מב"מ לא בטל ורבנן עולין דוקא ל"ק דשם לענין דם הפר ודם השעיר דלא בטעמא תלוי רק באיכות הדמים שלא יתבטל תורת דם שעיר ושם ל"ש לומר דמ"מ לא גרע משלכד"ה שפיר אמרו רבנן דאין ראיה דדוקא עולין לא בטל וכן מב"מ ל"ש שלכד"ה דאינו נרגש טעם כלל ולמה יאסר הבל במבשא"מ כיון שעכ"פ נרגש משהו איסור שפיר אסור וגם מה שהקשו מפיגול נותר וטמא ל"ק לפמ"ש התוס' בקידושין דף נ"ו בד"ה המקדש בערלה שהוקשו למה לא תני המקדש בפיגול ונותר וטמא והקשה המהרש"א דתיפוק ליה דאסור משום קדשים וכתב המהרש"א דפסיקא להו דפיגול ונותר וטמא קדושת קדשים נפקע מינייהו ואף דהפ"י שם תמה ע"ז אני בחידושי הארכתי בזה דל"ש מועל אחר מועל בזה ע"ש בחבורי כת"י שהחילותי בשנת תר"ג בדף שמ"ב ולפ"ז שוב ל"ש שלכד"ה דאינו קדשים והוא חולין ובחולין אף בפחות מששים בטל וגם מה שהקשו משתי מנחות שלא נקמצו ונתערבו דבטל ברוב ג"כ לק"מ דשם האיסור בשביל שלא נקמצו והרי היא טבל וע' יומא דף מ"ז ובמהרש"א שם ולפ"ז בטבל שלכד"ה וטבל אינו אסור בשלכד"ה ואף דטבל לא כתיב לשון אכילה מ"מ כיון דעיקר האיסור בשביל שפתוך בה תרומות ומעשרות אם כן תלוי באכילה אם כן גם בקומץ דקדשים דהאיסור אינו בשביל שהוא קדש דהרי הוא בקדושתו רק שלא נקמץ והקומץ הוא כמו טבל שלא נקח תרומתו ממנו ובזה אינו אסור כל דהוה בטל ברוב ודו"ק.