שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רמ״ט (ד׳)

והנה בהא דאמרו בזבחים דף צ"ז בבשרה עד שיבלע בבשרה ופירש"י דמכאן אנו למידים המל"א בקדשים ואין ללמוד מכאן טעם כעיקר שאין זה טעם אלא ממש והנה בהגהת הש"ס שם בצדו נדפס צ"ע דבנזיר יליף מזה טכ"ע ורש"י מקיים זו והגה"ה בטעות היא דהמעיין שם ובפסחים מ"ה בסוגיא יראה דהמל"א נפקא לן מחטאת ולא טעכ"ע יע"ש. והנה במה דמקשה בזבחים שם אמאי תאכל כחמיר שבה וניתי עשה ונדחי ל"ת ומשני רבא דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ורב אשי משני דיקדש הוא עשה ואין עשה דוחה ל"ת ועשה והקושיא מפורסמת בשם הגאון מוה' בעריש ז"ל מגלוגא דא"כ איך אמרו דנזיר וחטאת שני כתובים הם דחטאת מנזיר מצי למילף ול"ל יקדש וקשה הא אצטריך לזה דא"כ הוה עשה דחי ל"ת והנראה בזה דהנה האחרונים הקשו אי נימא דבח"ש לא שייך לקיים מצוה וא"כ מ"פ ואמאי וליתי עשה ולדחי ל"ת והרי העשה דאכילת קדשים אינו רק בכזית ממש והרי בנפיש היתר ל"ש היתר מצטרף לאיסור כדאמרו בנזיר שם וא"כ לא הוה רק ח"ש והא פשיטא דעל קדשים פסולים לא יתכן העשה דואכלו בשר וא"כ ל"ש כאן עשה ולפע"ד נראה כיון דהחצי זית ליכא איסור פסהמ"ק דאף דח"ש אסור מה"ת כיון דאינו רק משום חזי לאצטרופי וכל שהוא בתערובות אינו אסור מה"ת כמ"ש הר"ש פ"ב דט"י משנה ג' וביארתי הטעם דל"ש חזי לאצטרופי שהרי אוכל משום ההיתר ולא אחשבה לאסור ולא חזי לאצטרופי כיון שכבר נתבטל וכמ"ש הכו"פ סי' ק"ט בשם המהרש"א ולפ"ז עכ"פ איסור ליכא בזה ואף דהוה כחולין עכ"פ בצירוף ההיתר החצי זית קדש מותר לאכלו דעכ"פ אכילה חשובה היא שהרי אוכל ביחד אכילה כזית וכן מצאתי בתוס' ישנים ביומא דף ל"ט גבי כל שמגיעו לכפול ע"ש דלא בעי כזית ממש אלא כזית עדיף וחשובה אכילה ע"ש ולפ"ז נ"ל ברור דכל שיש עכ"פ חצי זכית פסול רק שלא אסור עכ"פ הרי יש בו היתר ג"כ ובצירוף כל שא"א להפרידו ודאי יש בו מצוה לאכול ושפיר הו"ל עשה גמורה וז"ב כשמש. אברא דאם נימא היתר מצטרף לאיסור והיתר מצטרף ונהפך להיות איסור שוב ליכא אף חצי זית היתר א"כ שוב הוה כלו אסור ואיך שייך עשה דקדשים וכן הקשו האחרונים אבל לפמ"ש יקשה ביותר כיון דהפסול בודאי ליכא מצוה והח"ש אסור דשייך חזי לאצטרופי דהרי באמת ההיתר נהפך לאיסור ושוב בודאי אסור לאוכלו והיא קושיא נפלאה וצ"ל דהקושיא הוא כיון דבאמת יש עשה א"כ למה נימא דהיתר נהפך לאיסור אדרבא ע"י החצי זית קדשים נציל גם הח"ז השני ונימא דמותר לאכלו כולו ובזה יש ליישב מה שהקשו כלם דמ"ש וניתי עשה הא הוה עשה ע"י פשיעה שע"י שנגע נעשה העשה ולפמ"ש אתי שפיר דאדרבא עי"ז מציל הח"ז הפסול גם כן שוב ראיתי בשעה"מ פ"ג מנדרים שכתב כעין זה ונהניתי.