שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רמ״ה (ז׳)

והנה במה דמקשים האחרונים והקדמונים איך ע"א נאמן בשחיטה אף דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם מ"מ נימא סמוך מיעוטא דאינו מומחין לחזקת אבמה"ח נראה לפע"ד כעת דבר חדש דהרי התוספות בכורות דף כ' כתבו דלכך לא אמרינן בדמאי דיהיה טבל ודאי מכח סמוך וכתבו דבשביל המיעוט לא מחזיקין זה לרשע ע"ש ולפ"ז גם כאן היאך שייך להחזיק זה האיש באינו מומחה והרי כל שאינו מומחה והולך לשחוט הוא רשע גמור שמאכיל טריפות ועכ"פ ספק טריפות א"כ פשיטא דאין להחזיקו בחזקת רשע בשביל המיעוט וז"ב והוא דבר חדש והנה רש"י בחולין דף י"א כתב דלכך היכא דאתרמי ריאה שלא נבדקה סמכינן ארוב וגם על נשחטה בחזקת היתר עומדת ולכאורה למה צריך תרוייהו ואמרתי בזה דבאמת לענין הרוב שייך סמוך ומחזיקין מאיסור לאיסור ול"מ מה דנשחטה בחזקת היתר עומדת ולכך לכתחלה צריך למבדקי אבל אי אתרמי דלא נבדקה בדיעבד הרי יש חזקת היתר בנשחטה ול"ש מחזיקין מאיסור לאיסור דכבר נפסק חזקת איסור וא"ל סמוך ומחזיקין מאיסור לאיסור דהרי כל דא"א לברר שוב הוה ליה הרוב רוב גמור ול"ש סמוך דדוקא אם נוכל לברר א"כ אין הרוב רוב גמור ושייך סמוך ומחזיקין מאיסור לאיסור אבל כל דא"א לברר שוב א"צ לברר והו"ל רוב גמור ול"ש סמוך ודו"ק ואם נימא דרש"י לא סבירא ליה כלל דמחזיקין מאיסור לאיסור אתי שפיר בפשיטות.