שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רמ״ה (ד׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובזה יש לי לומר טעם נכון מה דא"צ לבדוק בדיעבד דהנה כבר נודע מ"ש הנו"ב לענין ס"ס דצריך לברורי דדוקא כשיוכל לעמוד על הבירור בכל הספיקות אבל אם גם לאחר הבירור לא יברר שתי הספיקות אז א"צ לברר כלל דהא סוף סוף צריך לסמוך על הרוב וא"כ מה נ"מ ולפ"ז גם כאן ניהו דיוכל לברר אם הוא מומחה אבל לא יוכל לברר אם לא השיגוהו איזה מקריים ואף שהשוחט יעיד לו הא ממ"נ היה יכול להגיד קודם שהלך וקודם ששאלוהו וגם אולי לא יהי' נאמן דאין עד א' נאמן נגד חזקת היתר דכל שכבר נשחט והוא בחזקת היתר ע"פ רוב שוב אינו נאמן לאסור את המותר וא"כ לא יבא על הבירור ושוב למה לן הבדיקה ובגוף קושית המהרש"א והט"ז דא"כ לוקי המשנה בכה"ג לענ"ד ל"ק דק"ל האי וכולן אהי קאי וא"ל דמיירי בליתא קמן למבדקיה דז"א דאם כן למה לי אחרים דמשמע שנים הא כיון דבחזקת שנשחט כהוגן הוא משום דיש רוב אם כן באחד רואה אותו סגי ובשלמא לרבינא דלית ליה הרוב אם כן בחזקת איסור עומד עד שיוודע לך אם כן צריך תרי אבל אם נימא דרוב מצוין מומחין הן בחד סגי ודו"ק היטב מיהו לפמ"ש התוס' בד"ה רוב דוכלן אין קשיא דקאי על חש"ו וכמו לאינך אוקומתות של אביי ורבא שוב לא יקשה הך וכלן ושפיר צריך אחרים דבאחד לא מהימן נגד חזקת איסור ודו"ק. אמנם אחר העיון יותר יש להקשות דבאמת גם על אחרים שייך וכלן רק דסגי באחד אבל כיון דכולל גם חש"ו לכך נקט מלתא דפסיקא אחרים דבחש"ו צריך אחרים ושפיר קשה אמנם אחר העיון נראה דבר חדש דהנה מבואר במי שיודעים בו שאינן יודע הלכות שחיטה אפילו בדקוהו ואמר ברי לי ששחטתי יפה אינו מועיל דאמרינן מלתא דלא רמיה עליה לאו אדעתיה וביאר הב"ח דאף כשלומד עכשיו ואומר שעכשיו ברי לו דבשעה ששחט יפה שחט אפ"ה אינו מועיל ולפ"ז צ"ב מה מועיל מה שאחרים רואין אותו הא באמת אדרבא כיון דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן אם כן לא היה צריכין להשגיח ע"ז ולשיטת הגאונים היה מותר למסור לו לשחוט על סמך שיבדקנו אחר כך וא"כ ניהו דכעת אינו לפנינו עכ"פ לא נוכל לסמוך על הראיה שראו אחרים כיון דל"צ לראות אמרינן דבדדמי אמרי ובזה נראה הא דאמרי לרבינא אי בשאין מומחין בבודקין סגי ומשני דליתא קמן דלמבדקיה וקשה טובא דממנ"פ במה מיירי אי בשא"מ וידענו שא"מ א"כ ל"מ בדיקה והיה צריך שיראוהו אחרים דבזה שוב בדקו יפה דהא ל"מ בדיקה ואם מיירי שא"י שוב מה מועיל דליתא קמן דלמבדקיה והא ל"ש לסמוך על ראייתם והוא קושיא נפלאה אמנם נראה דמכאן ראיה לשיטת הפוסקים באהע"ז סי' י"ז דבתרי ל"ש לומר בדדמי וא"כ ה"ה בזה כל דאמרו שראו היטב יכולין לסמוך עליהם ובזה מיושב דלכך צריך לאחרים לשנים דבאחד לא סגי די"ל דאמר בדדמי ובזה יש ליישב דברי התוס' ד"ה דליתא שכתבו להקשות דמשמע הא איתא קמן ולא ידע אין שחיטתו כשרה אע"ג דאחרים רואין אותו ולקמן אמר ר"נ דאם ראה אחד וידע דלא גמיר פשיטא דכשר ותמה בבכ"ש בחולין שם דמנ"ל לתוס' למידק דלמא גם אם איתא קמן ולא ידע ג"כ כשר וא"ל דא"כ לוקי ביש לפנינו דז"א דא"כ יקשה מה קמ"ל דאחרים, אין כשר והא מי גרע מחש"ו דאם אחרים רואין כשר ולפמ"ש א"ש דטובא קמ"ל דה"א דלא מועיל דאדרבא כיון דהם חשבו שידע ונוכל לבדקו רק דנבדק לפנינו ולא ידע שוב לא נסמוך על ראייתם וכמ"ש דדלמא אמרו בדדמי וע"ז קמ"ל דשנים לא אמרו בדדמי אבל שם דמיירי דבעת השחיטה ידע דלא גמיר פריך הש"ס שם שפיר דפשיטא דהא ראה היטב כיון דידע דלא גמיר ודוק היטב כי חריף הוא ועמוק. ובזה יש ליישב דברי הב"ע דאדרבא כיון דרוב מצויים וא"צ בדיקה כלל א"כ אף בשנים דלא אמרו בדדמי ל"מ ול"ש אחרים רואין אותם דהא לא צריכי לראות כלל דהא יש לסמוך על רוב מצויים ובשלמא לרבינא דלא ס"ל הרוב וצריך עכ"פ בדיקה שפיר י"ל דשנים לא אמרו בדדמי דהא יש לומר דראו דלמא לא יהי' לבדוק אבל כל שא"צ בדיקה בודאי אין לסמוך על הבדיקה מיהו אכתי י"ל דוכלן קאי על חש"ו אך י"ל דלרבינא אוקמא וכולן על אנשים אחרים ולא מסתבר לומר דוכלן קשה לרבינא דהרי הש"ס לא אמר כן לרבינא ואוקמא בליתא קמן דלמבדקיה ודו"ק היטב. אמנם יש ליישב דאעפ"כ צריך שיהי' אחרים רואין אותן לפמ"ש הרשב"א במ"ה דגם המומחה אין ברית כרותה שלא יפגום אבל ז"א דפשיטא דכל שהרוב שוחטים יפה דלא סמכינן על ראייתם דודאי לא דקדקו היטב וסמכו על הרוב.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.