שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רמ״ג (ג׳)

הנה נכון הדבר אך לפענ"ד גם הגרסא נכונה דבדקה עצמה וחלוקה ואתי שפיר קושית הפליתי שמביא רו"מ דלמה תהיה השניה טמאה הא ע"א א"נ לאסור טהרות חבירו וכ"ש לטמאות השניה ולפענ"ד כיון שבדקה חלוקה ומכ"ש שבדקה עצמה מתוך שנאמנת על עצמה והתורה האמינתה ובכ"מ שהתורה האמינה הוי כשנים כמ"ש הגאון בשם הריטב"א והובאו בש"ך סי' קכ"ז ביו"ד דכה"ג הוי הכחשה ועד א' א"נ להכחיש ולכך נאמן מיהו בלא"ה יש לישב קושית הכו"פ דכיון דבאמת שייך כאן נ' כנ"ה אלא דלענין חיוב כיבוד ל"מ כנכ"ה כמ"ש התוס' שני תירוצים דל"מ להוציא ולבטל המקח וגם כיון דעומד לחזרה א"כ זה לענין כיבוס אבל לענין שתהי' טמאה השניה שפיר מהראוי לומר כנכ"ה וממקום למקום לא מחזיקין ואמרינין דבמקום השני נולד האיסור וז"ב שוב ראיתי שהרשב"א בתה"א הביא גם כן הגרסא בדקה עצמה וחלוקה ועסד"ט סק"ץ סק"ח שלא הרגיש בדברי התוס' אלו שגם הם גרסו כן ודו"ק.