שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רל״ז (ג׳)

הנה לפמ"ש המל"מ פ"ז ממעילה דמ"ש הר"ן דלא אזלינן בתר רובא בדשיל"מ הוא היכא דאתחזק איסור א"כ כאן לא שייך אתחזק איסור דאף דהוה חזקת הנדר הא אם האב יכול להפר לא התחיל חלות הנדר דהא נודרת ע"ד אביה כמ"ש הפריש' ואם כן לא אתחזק הנדר אך אחרי העיון ז"א דהרי באמת מקרי אתחזק נדר דהא צריך הפרה כמ"ש שם וגם ע"ד אביה נודרת ממילא ל"ק קושיתי כמ"ש שם וא"כ שוב הדרא קושיא לדוכת' אמנם העיקר נרא' דלכאור' אין מקום לקושיתי כלל דכבר נודע מ"ש האחרונים דשאני רוב שכבר הוחזק ובזה כתבו ליישב קושית דו"ז מהר"צ ז"ל דשריפת בת כהן היכי משכחת לה דילמא לאו אביה הוא וממיתה למיתה לא אזלינן בתר רובא וכתבו דשאני רוב שכבר הוחזק שזה אביה מיום הולדה ושפיר אזלינן בתר רובא א"כ אין מקום לקושייתי דשאני רוב זה אמנם ז"א דלהס"ד דלא אזלינן בתר רוב כלל א"כ אין נ"מ ברוב שכבר הוחזק דהא לא אזלינן בתר רובא כלל לפ"ז זה להס"ד אבל לפי האמת דאזלינן בתר רובא רק דכאן הוה דשיל"מ בזה שוב מחלקינן דבורא בשכבר הוחזק אף בדשיל"מ אזלינן בתר רובא ודו"ק היטב. ובזה אמרתי זה רבות בשנים בהא דדייק הש"ס בסנהדרין דף ס"ט דאזלינן בדיני נפשות בתר רובא מהא דאמרו חייבין עליה משום א"א וניחוש שמא איילונית היא וע"כ דגם בדיני נפשות אזלינן בתר רובא והקשו האחרונים דמהיכן מוכח דילמא התם שאני שהוה רוב שכבר הוחזק שהרי בשעה שקדשה החזקנו אותה דלאו איילונית היא לכך אח"כ שאנו דנין אם נתחייב מיתה מי שבועלה מחייבין אותו אבל מה דמות נערוך לזה מרובא דאינשא טעו בעיבורא דירחא דשם בא הרוב כעת וע"ז אזלינן בתר רובא ולפמ"ש א"ש דשם בהס"ד דלא אזלינן בתר רובא בדיני נפשות והיינו מטעם דכתיב והצילו העדה וכל כמה שנוכל להציל אותה לא אזלינן בתר רובא א"כ מאי אילמא דרוב שכבר הוחזק מסתם רוב והא להס"ד לא שייך כלל ענין רוב בדיני נפשות ורק לאחר שידענו שאזלינן בתר רוב יש מעליותא לרוב שכבר הוחזק אבל להס"ד אינו מעליותא כלל ודו"ק ובזה יש ליישב קושית התוס' בקידושין דף י' ד"ה וחייבין עליה משום א"א ודו"ק.