ומה שהקשה מעלתו ממ"ש הרני עליך חרם המודר אסור כתב הר"ן וכל הפוסקים דדוקא המודר אסור אבל המדיר מותר לקבל מתנה וע"ז הקשה ממאי דקי"ל בקידושין דף ז' וכן הוא באהע"ז ס' כ"ז דהיכא דאדם חשוב מקודשת בהאי הנאה דמקבל ממנה מתנה וחשיב כאלו נתן לה וכן קי"ל בחו"מ ק"צ לענין מכר ודעת הב"ש דכל אדם מיקרי חשוב לענין זה ועיין בט"ז יו"ד ס' ק"ס לענין ריבית א"כ לפ"ז למה לא כתבו הפוסקים דבכה"ג אין יכול המדיר לקבל ממנו מתנה דהא המודר נהנה בזה וחשיב הנאה גמורה במה שזה קבל ממנה מתנה והרי היא מהנהו וביותר קשה לפמ"ש הר"ן בקידושין שם דהא דבעינין אדם חשוב היא דוקא בקידושין דבעינין שיהא ש"פ ולכך בעי אדם חשוב שיהיה ש"פ ולפ"ז בנדרים דגם וויתר אסור במודר הנאה א"כ למה לא יהא חשיב הנאה אף שאינו אדם חשוב דמ"מ נהנה גם מדברי הר"ן הנ"ל הקשה מעלתו ע"ד הט"ז ס' ק"ס לענין רבית וכבר קדמו בזה בשער המשפט בהלכות רבית שם והקשה כן על הט"ז וא"כ הדרה קושיתו לדוכתא דלמה לא ביארו הפוסקין דין הנ"ל והנה מעלתו כתב דע"פ דברי הרא"ש הנ"ל א"ש דבכה"ג שגם זה נהנה לא אדרה אלא שהקשה על הרא"ש אבל לפמ"ש בטעם הרא"ש א"ש דכאן א"א לבא הנאת המודר רק ע"י שיתן לזה ויהנה המדיר בכה"ג ל"ש לומר דאדרה ואף שיוכל לתת לאחר ויהנה ג"כ אבל מה שיאסור המדיר ע"י שיהנה מהמודר א"א רק ע"י אופן זה שיתן להמדיר ובכה"ג לא אדיר שיהיה המודר אסור ואיהו לא אדריה רק מה שיהנה המדור על ידו אבל מה שלא אפשר שיהנה המודר בלתי שיהנה המדיר עי"ז ע"ז לא אדריה והוא לא האדירו רק שלא יהנה המודר ממנו בלתי הנאתו של המדיר וז"ב כשמש ובאמת בגוף דברי הרא"ש היה מקום לחלק דהרא"ש לא כתב רק שם שהדירו מלהנות לו ודייק בפירוש דוקא מלהנות לו בזה שפיר כתב דכל שהוא נהנה ג"כ לא הוה מלהנות לו אבל אם אמר סתם הרני עליך חרם אפשר דגם הנאתו אסור שהרי לא דקדק הריני עליך חרם שלא תהנה ממנו וא"כ מיושב המשנ' דרוחץ עמה באמבטי וכן יש לחלק בין אם המודר אסר על עצמו הנאתו של זה בזה ס"ל להמשנה שיש חילוק בין אמבטי גדולה לקטנה אבל היכא דזה הדירו שלא יהנה ממנו צדקו דברי הרא"ש ובכל אלה עטרה לרא"ש וקלורין לעונים.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רל״ג (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
