שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רכ״ה (ג׳)

והנה הנו"ב מהד"ב חאה"ע סימן קס"ו כתב דלדידן דאין מייבמין רק חולצין ולא חייש לקלקולא כמ"ש הרז"ה אינה נאמן אפילו לפי שיטת הרי"ף. אמנם זה לא שייך לנ"ד דשם להתירה לעלמא שייך סברת הגאון אבל להתירה ליבמה דאף היא מהימנא ולא חיישינן דילמא רחמא לי' ליבם ממילא אין צריך לטעמא דקלקולא ואדרבא לדידן שאין מיבמין אף הל"ק מודה דל"ח דלמא רחמא ליה דמה תועיל בזה הא ייבם אותה ולכך מהימן ע"א אף לל"ק. ומ"ש מעלתו בדרש"י בשבת בהא דאפקינהו רבנן לקידושין והקשה קושית ע"ז הנה באמת כפי פשטות לשון רש"י דבריו תמוהים בלא"ה כמ"ש בשו"ת פמ"א סימן פ"ט ובשבות יעקב ח"ב סימן קט"ז נדחק וע' בתוסיו"ט ריש פרק האשה רבה. אמנם כבר הארכתי בזה בספר יד שאול סי' רל"ד יו"ד. והבאתי דברי הנמוקי יוסף שנדפס מחדש על אלפסי כתובות וכן היא בשטמ"ק כתובות דף ק' דלא אפקינהו רבנן לקידושין רק בשביל ע"א נאמן ומצאו סמך רק דאין דבר שבערוה פחות משנים. ומש"ה הוצרכו להפקיע הקידושין. אבל אם לא היה עד א' נאמן ל"ש לאפקועי קדושין ואם כן גם קושיתו מיושב דזה שאמרו אם איסור כרת התרת וע"כ ע"א נאמן שמת ומכח זה אפקינהו ומכ"ש שנאמן לאיסור לאו וז"ב. והנה מ"ש מעלתו דזה המעיד עובר עבירות לתיאבון ופסול להעיד. אמת נכון הדבר שזה רבות בשנים ששמעתי שהגאון מהר"מ בנעט ז"ל והגאון מוה' אשר ז"ל אבד"ק פרעמסלא לא רצו לקבל עדות בע"מ מטעם דפסול מד"ת. אמנם כבר הגיע לידי הרבה מעשות שהעידו בעלי מלחמות וצדדתי להיתר והבאתי ד' הרשב"א בתשובה. ובארתי הענין באורך הובא בש"ע יו"ד סי' קכ"ז ס"א בהג"ה ובש"ך שם ס"ק י"ד. ובארתי הדברים דאף בא"א נאמן לדעת הרשב"א גם כן דכיון דבמלחמה אין שם עדים כשרים רק אותם אנשים ע"כ צריכים אנו להאמין להם. והארכתי בדברי התה"ד ובפירוש המשנה להרמב"ם ב"ק פ"א דבמקום שלא שכיח להיות כשרים נאמנים גם הפסולים. ומהאי טעמא כתבתי דלכך נאמנת החיה להעיד אף שהוא נגד החזקה. וע' בב"ש סימן ד' ס"ק ס'. והארכתי בזה הרבה ואכ"מ ומ"ש מעלתו דאף דלא הזכיר שם אביו ושמו רק שם הכינוי סגי יפה צדד אמנם בכל זה כיון דיש בזה חומר א"א ע"כ יכתוב עוד לגדול אחד ואם יסכים מעלתו והגדול הנני מצטרף ונמטא שובא. דברי הכותב בטרדות רבות דוש"ת באהבה. הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהזאהן האבד"ק לבוב והגליל.