אמנם לפע"ד י"ל דכאן עדיף מהכירי כהונה ואף אם נימא דמכירי כהונה אינו מקרי מוחזק היינו משום דשם לא היה הדבר מעולם שלו בזה אף במכירי כהונה לא מיקרי מוחזק בזה אבל כאן כיון דהחמץ הוא באמת רק שמכרו משום אריה דאיסורא וכל שאין לו להלוקח מעות יכול ליקח גוף החמץ בחובו וכן הגידו לו שהגאון מוהר"ז בש"ע שלו פסק כן וע' בב"ב דף צ"ב ע"ב בהא דאמרו לא צריכא דאיכא לשלומי מינה הביא רשב"ם שטה דיכול ליקח אותן דמים של השטר הזה ואין יכול לדחותו לשאר דברים ואף לרשב"ם דדחה זאת היינו שם דאינו רק דמי אותו זוזי אבל כאן דגוף החמץ היא שלו פשיטא דלא מיקרי רעה ועדיף ממכירי כהונה ושם בעינן דאשתעבד בחיי אביהם משום דלא זכה עדיין בזה אבל כאן גוף החמץ הוא שלו אם אין לו לשלם כן נלפע"ד ברור עוד נראה לי דבר חדש לפי מ"ש בשו"ת מוהרי"ק סימן קמ"ה דהיכא דנחלטו המשכנות של עכו"ם מיקרי מוחזק לענין בכור משום דדינא דמלכותא דינא כאן ע"פ דינא דמלכותא ודאי אינה מכיר' גמור' ותדע שהרי אינו לוקח השטעמפיל וכמ"ש שו"ת חתם סופר או"ח סי' קי"ג וגם בדיני ישראל אינו רק הערמה בעלמא ולשטת הבכור שור היא רק בשביל דמדאורייתא בבטול בעלמא סגי ובדרבנן שרי הערמה ולכך אוסר מכירות הבהמות ואף לפמ"ש האחרונים לחלוק עליו היינו משום דגם בדאורייתא שרי הערמה או דעל כל פנים מחמת אריה דאורייתא רביעי עליה הוה ליה מכירה אבל עכ"פ לענין שלא יהיה מיקרי מוחזק בזה כיון דהעכו"ם העני שאינו רוצה לקנות כלל פשיטא דלא נקרא רעה לענין זה והבכור ניטל פי שנים ועיין בחבורי יד שאול סימן רכ"ג כן נראה לפי עניות דעתי.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רי״א (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
