שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ר״ט (ג׳)

מ"ש ע"ד הרמב"ם פ"א מטוען ה"ד הטוען את חבירו טענות הרבה אין משביעין אותו על כל טענה וטענה אלא שבועה אחת על הכל והרב המגיד לא כתב מקור רק שיש לזה סמך ממקומות הרבה וע"ז כתבת למה לא הביא ממאי דאמרו בירושלמי פ' שני דיני גזירות ה"ד חד בר נש אזיל בעי מידו על חבריה קומי רב שרי מוטען שערי חטין כוסמין אמר ליה רב כל מה דאת יכול לגלגל עליו גלגל ובסופו הוא משתבע לך חד על כולן הרי דמשביע אחת על הכל הנה אם כי הבאת ראיה ברורה אמנם לפענ"ד יש לדחות דשם לא בא לומר הדין דאינו נשבע על כל חדא וחדא בפ"ע רק באומר דאף שלא הודה רק באחד מהמינים ולר' יוחנן בכה"ג פטור כדאמרו שם בש"ס דילן דף מ"א ע"ז אמר רב כל מה דאת יכול לגלגל עליו מגלגל והיינו ע"ד שכתבו התוס' בכתובות דף י"ח דמודה במקצת מאי דחייב שבועה הוא כעין גלגול שבועה מתוך שנתחייב על מקצת שהודה לשלם מגלגל עליו שבועה על השאר ה"ה כאן מתוך שהודה על אחת מהם מגלגלין עליו ולכך שפיר א"ל דישבע לך חדא על כולן כיון דאינו רק מתורת גלגול ולפענ"ד היא כיון אמיתי בירושלמי.