והנה דברי רש"י הנ"ל מה שכתב דהשבתתו בכל דבר יכול להאכילו לכלבים כבר נודע קושיות הפנ"י שהקשה לפי מה שכתב רש"י בביצה דף כ"ז הנ"ל דכל היכי דאחשביה התורה לשריפת' אף בשאר דברים אסור הוא הדין כן היכי דאחשביה לשריפתו מצותו בשריפה ממילא גם שאר דברים אחשביה למלאכה ואסור ביו"ט בחידושי אמרתי בזה דברים רבים גם בקונטרס אמרות טהורות שנדפסו על שמי כתבתי בשם אבי מורי הרב הגאון נ"י דבר נפלא בזה וכעת נראה דהנה התוס' בפסחים דף ה' שם ד"ה ואמר הקשו דלמה יהיה אסור הא כי שרפו יעשה גחלים יהיה הנאתו מותרת ע"ש והנראה בזה ע"פ מה שנתבאר מדברי התוס' בשבת דף כ"ד דע"כ לא מותר הבערה לצורך רק היכי שעושה הבערה לצורך הדבר הזה אבל כל שעיקר מצותו הוא לשריפה וכל הנאות אסורים אלא הנאות שריפה בשעת שריפתו מותר א"כ עיקר השריפה הוא לצורך מצוה והוא מוכרח לשרפו ואין לו לעשות דבר אחר רק שלא הקפיד' התורה בעת שריפתו ליהנות א"כ עיקר הביעור שלא לצורך והנאתו נמשכת ויעשה טפילה להביעור ובכה"ג נקרא הבערה שלא לצורך ואסור ביו"ט ע"ז ומעתה מיושב קושיות התוס' כיון דאין ביעור חמץ אלא שריפה א"כ שריפתו מוכרח מה בכך דכלשירף והיה גחלתו מותר לא מקרא לצורך דהנאתו נמשכת אחר הביעור ועיקר הוא הביעור לפ"ז שפיר כתב רש"י דאי נימא דהשבתתו בכל דבר שוב אין שריפתו מוכרח ויכול להיות בשאר דברים שוב ממילא נקרא הבערה לצורך דאם ישרפנו יהיה גחלתו מותר כקושיות התוס' לפי זה לא קשה קושיות הפנ"י דע"כ לא כתב רש"י בביצה דהיכי דאחשביה לשריפתו אסור גם בשאר דברים אלא שם דוקא דגוף השריפה דאחשביה הכתוב אסור ביו"ט ממילא אף שאר דברים בכלל מלאכה ואסור אבל כאן דהגוף השריפה דאחשביה הוא מותרת דיכול ליהנות אחר כך מגחלתו כל שאין השריפה מוכרח א"כ היכי אפשר שאר דברים דאין מלאכה בעצם רק דהם בכלל מלאכה והוה אסור יציבא בארעא וכו' ובזה ממילא מיושב קושיות הצל"ח שם בשם רבו אם באמה השבתחו בכל דבר רק כיון דעכ"פ גם שריפה בכלל איך אפשר לשרפו ביו"ט ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דהשריפה מותרת דיכול ליהנות מגחלתו ודו"ק. ובזה יש ליישב גם קושיות הצל"ח במה שדקדוק בלשון רש"י ע"ש ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דכל שהיה שאר לימודים דצריך להיות בעיו"ט בודאי אסור לשרפו ביו"ט כיון שאינו לצורך גמור אף שהוא צורך קצת אסור מטעם שאפשר לעשות בעיו"ט דאינו צורך גמור אבל כיון דלא נפקא ליה אלא מזה הקרא שוב התורה גילתה דמותר לשרפו ביו"ט כיון שיש צורך קצת שוב מותר אם היה השבתתו בכל דבר ודו"ק וקצרתי.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ר״ג (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
