שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ז (ט׳)

והנה כאשר הגדתי כ"ז להרב מוה' שמעלקא הנ"ל ההוא אמר כי במ"ש דאומדנא לא עדיף מתנאי והו"ל מתנה על מ"ש בתורה יש לומר דעדיף מתנאי ובאמת שבתה"ד שם משמע כדבריו אבל לפענ"ד לא מסתבר דאומדנא יהיה עדיף ממתנה בפירוש דל"מ כל שהוא נגד ד"ת מכ"ש באומדנא ואף די"ל שאני מתנה דלא אתי דיבור ומבטל לצווי ד' וכמ"ש בתוס' בכתובות דף ג' משא"כ בזה דמצד אומדנא הוא דאתינן עלה מ"מ כיון שעכ"פ התנאי ל"מ וא"כ י"ל דאין אומדנא חזקה כ"כ ולא רצתה לבטל מצות יבום כנלפע"ד וע"כ העיקר כמ"ש למעלה ועיין בט"ז ביו"ד סי' שכ"ג לענין שאלה דחלה ותמצא סיוע על מ"ש ודו"ק. והנה אח"כ אמר הרב הנ"ל שיש לצדד צדדים אחרים ששמע שהבעל היה נכפה ר"ל ושאל אם יברר זאת מה יהיה משפטה ואני דחיתי אותו שאין רצוני להכניס ראשי בזה והאמת אגיד כי יש לי הרהורי דברים אם הרב נאמן בזה אחרי שכבר צידד הרב להתיר עפ"י הנ"ל ולא עלתה בידו א"כ יוכל להיות שהוא נוגע בדבר ואף אם לא יהיה ברור כ"כ העדות לבבו יטה לזה אחרי שכבר רצה להתיר וגם שיהיה בזה סניף להיתירו הראשון ואף דהרב מהר"י בי רב בתשובתו בפסק הסמיכה חולק על המהרלב"ח דבכה"ג לא חשיב נגיעה וזקני הח"ץ ז"ל סי' קל"א החזיק דבריו היינו לכתוב באותו דבר עצמו אבל לצדד צדדים אחרים אולי יחשב נגיעה קצת וע"כ משכתי יד מזה ועיין בשו"ת מוהר"ם אלשיך סי' פ"ו ועיין בשו"ת מזרחי ח"ב סי' ל"ב ל"ג שהאריך בענין יבם מומר ע"ש ועיין בכתובות נ"ב ע"ב בשלמא בנים בידו קיימו אלא בנתא מי קיימן בידי' ע"ש ברש"י ודבריו דחוקים ולפע"ד כוונת הש"ס דאשה בכל דהו ניחא לה וא"כ בשלמא נשים לבניו בידי' קיימן כי אשה בכל דהו ניחא לה וא"כ בידו להשיא בניו לנשים אבל בנתא לא קיימי בידי' דדלמא לא יחפצו אנשים בבנותיו וע"כ דרשו דנלבשהו נכסי' עד דקפצי עליהם ונסבי ודו"ק כי הוא נכון מאוד.