ובזה מיושב היטב קושית התוס' דא"כ כל אדם הקונה מקח יבטל הקנין ולפמ"ש א"ש דשם שהקונה לקח כדינו ונתן הממון או שנתחייב להיות הממון בעד המקח איך יכול ע"י האומדנא להוציא ממון או לפטור מהחיוב דהרי המקח קנה כדינו ובזה מיושב מה שהקשו התוס' בכתובות דף מ"ו דלמה לא פריך הש"ס מכל אשה שנעשה בעלה בע"מ נימא דאדעתא דהכי לא קדשה נפשה ולפמ"ש זה מקרי להוציא מחזקת א"א וזה לא אמרינן אליבא דכ"ע ובמ"ש בשם המח"א משום נסתחפה שדהו יפה הקשה בשו"ת נט"ש דא"כ יקשה לפרוך מכל אשה שנעשה בעלה בע"מ וכאן ל"ש נסתחפה שדהו דהבעל אינו שדה דאשה ואני תמה עוד דהתוס' בכתובות הקשו בהא דאמרו שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה הקשו דאם כן כל אדם יאמר כן ולפי דבריו אין מקום לתירוצו דהאשה היא בודאי שדה של הבעל ומה יענה לזה ועוד אני תמה דהש"ס אמר שם להיפך ע"כ לא אמר ראב"ע אלא מדידיה לדידה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה אבל מדידה לדידיה לא וכו' ולדברי המחנה אפרים אפכא מבעיא ליה דהבעל אינו שדה של אשה והאשה שדה של הבעל ואף דיש לדחות הדבר צ"ע ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ז (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.