שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ז (ז׳)

ובזה ישבתי לנכון מה דקשיא לי טובא לשיטת רש"י בנזיר דף כ"א דכי גמירי דחטאת שמתו בעליה דמתה היא דוקא בבהמה ובעוף קריבה והשעה"מ בפהמ"ק הביא שיטת תוס' כת"י שס"ל כן ע"ש וא"כ כאן יקשה קושית הש"ס דנימא דאדעתא דהכי לא אפרשה ותירוץ הש"ס דהלכתא גמירי לה ל"ש בזה דאדרבא לא הי' ההלכה בזה ולפמ"ש א"ש דבזה שוב דנשאר בקדושתו שוב לא שייך אומדנא אבל כאן קשה דמוציא מחזקת א"א והנראה בזה כיון דאין חוסמין אותה שתפול ליבום כדיליף מקרא ועיקר המצוה היא יבום ואחר כך מצות חליצה ואם כן כאן דהורע חזקת א"א שאינה עומדת ליבום שוב הורע חזקת א"א הקדום ובפרט שחזקת א"א כבר אזל רק דמחזיקין מאיסור לאיסור וא"כ כל שיכולה לומר אדעתא דהכי לא קדשה נפשה שוב ל"ש להוציא מחזקת א"א ובפרט שליבום נפטרה ודו"ק היטב.