עוד נראה לפע"ד דבר חדש דבאמת במומרת יש לומר אדעתא דהכי לא קדשה רק דכל שתלוי בדעת שניהם ל"ש לומר אדעתא דהכי לא קדשה דהא יש לומר להיפך דהיא רצתה להתקדש ולפ"ז נ"ל די"ל דזכות הוא לה א"כ עכ"פ דעת שלה אינו מעכב דלא אכפת לה ואדרבא זכות לה שתהא נדונית כפנוי' שוב שייך לומר אדעתא דהכי לא קדשה דו"ק. והנה הגאון מוהר"ג ז"ל האריך שם דל"ש זכות הוא לה דכיון דחזרה ושבה לדתינו א"כ לא הוה זכות דדלמא נתחרטה בשעת כתיבת הגט והאריך בזה הפ"מ והשיב דל"ש שמא הרהר תשובה דדוקא בכל עבירות שייך לומר שמא הרהר תשובה אבל במומר לע"ז איתרע חזקה זו כיון דכל באיה לא ישובון כדאמרו בע"ז דף י"ז ל"ח שמא הרהרה בתשובה ע"ש שהאריך והביא ראיה לזה ואחר כך דחה הראיה. ולכאורה רציתי לומר דש"ס ערוך הוא בחולין דף ה' מכם ולא כלכם להוציא את המומר וכו' מן הבהמה להביא בני אדם שדומין לבהמה מכאן אמרו מקבלין קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בהם בתשובה חוץ מן המומר ומנסך יין ומחלל שבתות בפרהסיא ומסיק הש"ס דה"ק חוץ מן המומר לנסך את היין אלמא דמומר לע"ז הוה מומר לכל התורה כולה ע"ש הרי מבואר דדוקא בפושעי ישראל אמרינן דמקבלין כדי שיחזרו בתשובה משום דבקל יחזרו בתשובה אבל במומר לע"ז לא יחזור בתשובה ואין מקבלין וע"ש בתוס' ד"ה כדי ובזה יש לי לומר הא דנקט מומר לנסך היין ולא סתם מומר לע"ז ומצאתי בתבואת שור סי' ב' ס"ק כ"ו שהרגיש בזה וכתב דנקט לנסך כדי שיהי' דוקא איסור תורה וזה דחוק דאדרבא לנסך יש יי"נ דדבריהם ולפמ"ש א"ש דהרי אמרו בע"ז דף י"ז דאף באביק לעבירה הוה ג"כ מין דיצרא דעבירה תקיף. והנה בטעם דיי"נ דאסור מדרבנן הוא משום בנותיהם וא"כ הוה יצרא דעבירה וא"כ במומר לנסך יין אף דהוה דרבנן מ"מ תקיף יצרא דעבירה לפ"ז יקשה למה במחלל שבת כע"ז ומיהו אפשר לפמ"ש רש"י דמחלל שבת כופר במעשה בראשית והוה כע"ז א"כ ג"כ חזקה שלא יחזור בתשובה דכל באיה לא ישובון ועכ"פ מזה ראיה דיו"כ אינו בכלל מומר לכה"ת דלא כהתבואות שור וכ"כ הפרמ"ג בהדיא ובפתיחה כוללת ועכ"פ מזה ראיה דבמומר לע"ז לא חיישינן שמא יהרהר תשובה ובזה נלפע"ד ליישב בהא דאמר רב ענן מומר לע"ז מותר לאכול משחיטתו ומביא ראיה מאחאב וכתב הריטב"א בחידושיו דדוקא אחאב שהי' מין רק שנמשך אחרי נביאי הבעל סבר שיש תועלת בכח שיש בהן מכוחות עליונות ע"ש. עוד יש לי לומר דאחאב הי' עע"ז בשתוף דבכה"ג אמרינן דלא הוה מומר לכה"ת לרב ענן לכך פריך ממומר לנסך יין שאינו עובד ע"ז גמורה ואפילו הכי הוה מומר לכל התורה.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ז (י״ג)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
