שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ז (י״א)

והנה מהר"א ששון סי' ס"ד כתב דבתנאי לא אמרינן מגו דחייל אהא חייל נמי אהא והביא ראיה דאל"כ אמאי בעונה תנאו בטל הא התנאי היה על שאר וכסות וגם עונה והו"ל כולל והמלמ"ל שם דחה דבריו ולפע"ד נראה בפשיטות דבאמת זהו שאמר ר"י בדבר שבממון תנאו קיים וא"כ גם בעונה תנאו קיים דהו"ל כולל ורק בהתנה על מנת שלא תצטרך גט דל"ש כולל הוא דתנאו בטל אבל בעונה אף בצער הגוף לא ניתן למחול מ"מ ע"י כולל חל ובזה מיושב היטב קושית המלמ"ל דדברי הירושלמי סותרים דהרי בירושלמי מבואר דעונה ג"כ תנאו קיים והרי בירושלמי פ"ק דקידושין אמרו גבי ועוד עונה תנאי גוף היא ומשני בקטנה ומשמע דבגדולה ל"מ תנאי בעונה ולפמ"ש א"ש דשם מבואר בירושלמי שהתנה ע"מ שאין לך עלי שאר ולא כסות ולא עונה א"כ לא כלל ביחד ושוב לא חל על עונה אבל כל שכללם ביחד שאמר על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה הוה כולל ועיין שבועות דבכה"ג מחשב פרטא ובאמת גם לפמ"ש במלמ"ל דכל דהזכיר איסור בפירוש ל"ש כולל והרי הזכיר עונה בפירוש נראה לפע"ד דאם מקדש קטנה אף שתגדל אח"כ מועיל התנאי דהא לא הזכיר האיסור בפירוש דבקטנותה לא אכפת לה וגם לפמ"ש לחלק דבעונה מרגשת צערה תמיד ולכך ל"מ למחול א"כ עכ"פ על זמן היה מועיל מחילתה ושוב לא הוה מזכיר האיסור בפירוש ודו"ק היטב. ועכ"פ אין ראיה מהירושלמי סוף פרק הפועלים דשם באמר על מנת שאין לך עלי שכ"ו לכך מועיל התנאי אבל במתנה על כל אחד בפני עצמו לא שייך כולל וכמ"ש ודו"ק היטב וז"ש ר"י בדבר שבממון והרי עונה לאו דבר שבממון הוא והם נדחקו כיון דבידה לקבל מעות ולמחול עונתה ולפמ"ש א"ש דזה שאמר ר"י כיון דבדבר שבממון תנאו קיים שוב מועיל גם על עונה בכולל ודו"ק וא"כ שוב י"ל דהש"ס דילן לא פליג אהירושלמי וגם הש"ס דילן ס' דגם בעונה מועיל תנאי רק במתנה על מנת שלא תצטרך גט ותזקק ליבום בזה ל"מ תנאי ובזה יש לומר כיון דמחלקו באומר על מנת שלא תהיה הקידושין למפרע חלין ל"מ מתנה על מ"ש בתורה וא"כ שוב גם באומר סתם ע"מ שלא תזקק ליבום שוב לא מקרי מתנה על מ"ש בתורה דכל הטעם הוא דמתנה עמ"ש בתורה דתנאו בטל היא כעין דאמרו בתמורה דף כ"ה דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין אף כאן איך יתנה על מה שהתורה אמרה שאם ישא אשה יש עליו חיוב עונה ולפ"ז מבואר היטב החילוק במ"ש לחלק דאם מתנה ע"מ שלא יהיה חל הקידושין חל התנאי והיינו דהרי אמרו שם אמר על בכור עם יציאת רובו עולה יהיה ל"מ אבל אם ביציאת מיעוטו חל דעדיין לא חל דברי הרב ולפ"ז בשלמא כשמתנה ע"מ שלא יחולו הקידושין למפרע אם כן (איך יחול התנאי הא כל שכבר חלו הקידושין) הוא מתנה מעיקרא בשעת הקידושין בעוד לא חלו דברי הרב שלא יחולו דברי הרב בזה שפיר מצי להתנות אבל כשמתנה ע"מ שלא תזקק ליבום איך יחול התנאי הא כל שכבר חלו הקדושין איך יחולו דברי התלמיד ולפ"ז נ"ל דכל שיכול להתנות בכה"ג ל"ש דברי הרב ודברי התלמיד דהא בידו היה להתנות שלא יחולו דברי הרב כלל דאם אינן רוצה בקידושין לא חלו דברי הרב כלל ודוקא שם בבכור דלאחר שיצא רובו מעצמו קדיש א"א לו לבטל דברי הרב אבל כאן דהוא מתנה שלא יחולו הקדושין והקידושין באים ע"י המקדש וכל שאינו רוצה לקדש לא שייך דברי הרב ואם כן שוב יכול להתנות אז גם שלא תזקק ליבום דהא בידו היה להתנות על זה שוב ל"ש דברי הרב ודברי התלמיד דהא בידו הי' שלא יתחילו דברי הרב.