שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ו (ג׳)

ובזה נראה לפענ"ד ליישב סברת זקני הב"ח ז"ל בחו"מ סי' ר"ב שכתב דלכך רובא דרדיא לא חשיב רוב דהא נגד רובא דקונין מאה שוורים לרדיא יש בני אדם שקונין עשרה שוורים לשחיטה ע"ש וצ"ל דרובא לרדיא זבני היינו רוב שוורים הם לרדיא כמ"ש רשב"ם ולעומת זה יש רוב בני אדם שקונים מעט שוורים לשחיטה ותמה בקונטרס התפיסות כלל וא"ו דאם כן מאי פריך על רב מכמה מקומות והא שם לא שייך לפרש כן ודבריו תמוהים דהרי רב אף ברובא לרדיא אזל בתר רובא מכ"ש בהנך רובא אך מה שהקשה בהא דאמר ר"י וא"ל אזלי בתר רובא מר אזל בתר רובא דזריעה ומר אזיל בתר רובא דאנשי הנה להב"ח הרי רב ושמואל פליגי בזה והיא קושיא גדולה ולפע"ד סברת הב"ח הוא דבאמת רובא לרדיא הוא מנהג ולא חשיב רוב ולכך כל דיש רובא דאינשי אם כן זהו מקרי רק מנהג ולא שייך למיזל בתר רובא ולפי זה שם ר"י וא"ל דאזלי בתר רובא רק דמר מחשיב ליה אותה רובא דזריעה ומר מחשיב ליה אותו רובא דאנשי אם כן תרווייהו דלא כשמואל דלשמואל בכהאי גוונא לא אזלינן לא בתר רובא דאינשי ולא בתר רובא דזריעה רק דחזקת ממון עדיף וזה דלא כר"י וא"ל וז"ב ודו"ק היטב.