שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ה (ט׳)

והנה החריף הנ"ל הקשה דא"כ למה אמרו ביבמות דף קי"ט שם סיפא חזקה לשוק ורובא לשוק והו"ל זכרים מיעוטא דמיעוטא ות"ל דבחזקה לא חייש ר"מ למיעוטא והשבתי דשם אם לא נימא דרובא לשוק שוב היה הרוב דמתעברות ויולדות סותר להחזקה והרי רובא עדיף מחזקה ולא אזלינן בתר חזקה לכך אצטריך לומר דגם רובא לשוק וזכרים הוה מיעוטא דמיעוטא וז"ב מאד ומ"ש התוס' שם ד"ה וחזקה דאפילו היה עדיף הרוב נשים מתעברות ויולדות היה ר"מ חייש למיעוטא ומזה רצה הנ"ל לדייק דר"מ חייש למיעוטא אף בחזקה והשבתי דליתא דאף דנימא דעדיף מרובא עכ"פ ודאי לא הוה וא"כ שוב עכ"פ הרוב סותר להחזקה ולא גרע הרוב מאלו היה מיעוט דחייש ר"מ מכ"ש ביש רוב נגד החזקה וע"כ שפיר כתבו דחייש למיעוטא. שוב ראיתי בחידושי רשב"א שם שביאר בהדיא דהרוב לא גרע ממיעוטא דחייש ר"מ ומבואר כמ"ש ושמחתי. והנה בהא דאמרו אלא לא תנשא אמאי הלך אחר הרוב נשים ורוב נשים מתעברות ויולדות לימא ר"מ הוא דחייש למיעוטא ופירש"י ר"מ חייש למיעוטא פרק הכל שוחטין גבי כותיים דגזר על יינם ע"ש והוא תמוה דבכמה מקומות דאמרו ר"מ חייש למיעוטא ביאר רש"י הך דר"מ דאמר קטן וקטנה לא מתיבמות וכאן הביא הש"ס תיכף פלוגתא זו והלך רש"י לפרש מרחוק וביותר תימה דבחולין שם פירש הש"ס דר"מ לשיטתי' דחייש למיעוטא גבי קטן וקטנה וא"כ עיקר הגזירה גבי כותיים נצמח מזה ואיך תלה רש"י בהמסובב ולא בהסיבה עצמה ונתקשתי בזה ולא מצאתי מי שהתעורר בזה ואמרתי בזה דהנה בש"ס שם רצה רבה לחלק בין לאו לכרת דבכרת חייש יותר ורבא דחה זאת מה לי איסור לאו או כרת ועיין רש"י שם במידי דהרחקה ועיין מהרי"ק ומשנה למלך פ"א מיו"ט במגיה שם שהאריך בזה ולפ"ז הוה מצינו לחלק דר"מ חייש למיעוטא רק באיסור כרת כמו בקטן וקטנה דפוגעים בערוה משא"כ ביבמה שתנשא לשוק דאינו רק לאו אף דבאמת אין חילוק מ"מ הוה מקום לחלק וע"כ פירש רש"י דר"מ חייש למיעוטא גבי כותיים ושם אף באיסור לאו חשו כמו בשחיטה ויינם ובאמת אין חילוק בין איסור לאו לכרת רק דהו"מ לדחות לכך שכל רש"י לפרש כן. והנה נד"ז החריף הנ"ל רצה לומר דאין ראיה מקטן וקטנה דכיון שיכול לבררו ולהמתין עד שיצא הספק שיהיו גדולים למה לא נמתין עד גדולתן ולכך הביא רש"י ראיה מכותים וז"א דמלבד דדחה בעצמו דא"כ גם לרבנן למה לא ימתינו עד גדולתם כמו בכל רוב היכא דאיכא לברורי אף גם דא"כ יקשה מה מייתי הש"ס ראיה בחולין דף ו' דר"מ חייש למיעוטא גבי כותים מדר"מ חייש למיעוטא בקטן וקטנה ודלמא י"ל דשאני קטן וקטנה וע"כ דאין זה סברא. שוב ראיתי בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' קל"ט שכתב בהדיא דלכך לא החמירו רבנן להמתין עד גדולתם ולברר משום דיש רוב וחזקה ובזה א"צ לברר ע"ש.