שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ה (ח׳)

והנה נד"ז הרב החריף מו"ה אברהם ראטין בערג ני' שאל אם לר"מ דחייש למיעוא אם גם בחזקה חייש למיעוטא משום דרובא עדיף מחזקה ואפ"ה חייש למיעוטא מכ"ש בחזקה והשבתי דדוקא ברובא חייש למיעוטא והטעם דהרי התוס' ביבמות דף ס"ז כתבו דאף דר' יוסי חייש למיעוטא דוקא ברובא דליתא קמן אבל ברובא דאיתא קמן לא וא"כ בשלמא ברוב שייך רובא דליתא קמן אבל בחזקה ל"ש חזקה דליתא קמן דהרי כל חזקת הגוף או חזקת אשת איש אנו דנין על אותו אדם ואותו אדם הי' לו חזקה דאיתא קמן ובכה"ג ל"ח למיעוטא וע"ז שאל אותי הנ"ל דא"כ מ"פ התוס' ביבמות דף קי"ט ד"ה כגון האיך פליג ר"מ על אחרי רבים להטות ומאי קושיא והא גם ר"מ מודה ברובא דאיתא קמן וע"ז השבתי דשם אזלינן לפי הס"ד דגם רבנן מודו ברובא דאיתא קמן וא"כ ע"כ ר"מ פליג אף ברובא דאיתא קמן אבל לפי המסקנא דרבנן פליגי גם ברובא דליתא קמן שפיר הדרינן לומר דר"מ מודה ברובא דאיתא קמן וכקושית התוס' דהא אחרי רבים להטות כתיב ואחר שאמרתי כ"ז ראיתי במרדכי בהגהות בחולין פרק הזרוע גבי חורי הנמלים שכתב בהדיא כן דר"מ מודה ברובא דאיתא קמן ולהס"ד ביבמות דר"מ פליג גם ברובא דאיתא קמן ולהמסקנא חזר בו וגם ביאר בהדיא דר"מ מודה בחזקה דל"ח למיעוטא רק שהוא מתמה בזה דלמה פליג ר"מ ברובא ובחזקה מודה ולפמ"ש הסברא נכונה ומהתימא שלא ירד לזה אחר שביאר בהדיא דרובא דאיתא קמן מודה ר"מ וא"כ חזקה הוה איתא קמן ודו"ק.