שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ה (י״ז)

והנה מדברי הרא"ש הנ"ל שהבאתי ראיה למה שחידש הפ"י בסוגיא דהי' בה מומין דחזקה היכא דליכא נגד הרוב עדיפי מרובא ולא צריך לטענת ברי להוציא ממון ועיין בשב שמעתתא שמעתא ב' פ"ד שדוחה דבריו ולפמ"ש הרא"ש הדברים ק"ו דמה במקום שיש רוב רק שהחזקה אינו סותר להרוב אמרינן דמוקמינן בחזקת היתר מכ"ש במקום דליכא רובא נגדה דחזקה עדיף מרובא לענין ברי ושמא וכמ"ש הפ"י ודו"ק ועפ"י דברי הרא"ש הנ"ל יש קצת סיוע למ"ש המחנה אפרים הלכות יבום פ"ג הלכה ה' דכל שאינו בגוף אחד החזקה עם הרוב אמרינן סמוך והיינו כיון דאין החזקה סותר להרוב בגוף זה אלים כחו ואמרינן סמוך וכעין דברי הגליון. והנה בחולין דף פ"ו כתבו התוס' בד"ה מ"ט וז"ל וא"ת אע"ג דרוב מעשיהם מקולקלים מכל מקום ר"מ דחייש למיעוטא אמאי לקי משום נבילה ואמאי מותר לשחוט אחריהם וי"ל דסמוך חזקה לרוב מקולקלין והקשה אותי המופלג מוה' יצחק היילפרין נ"י מקאזליב דאם כן מה מקשה הש"ס לר"מ לימא סמוך מיעוטא לחזקה והא בזה שוב יקשה אמאי לקי כיון דחייש למיעוטא דניהו דהוה סמוך מיעוטא לחזקה ואתרע לה רובא הוה פלגא ופלגא ואמאי ילקה והשבתי דבאמת דברי התוס' בקושייתם צ"ב דניהו דר"מ חייש למיעוטא אבל מי לא מודה ר"מ דמלקין וסוקלין על רוב והרי סוקלין ושורפין על החזקות וכ"ש על רוב דאם לא כן רוצח דמקטל היאך משכחת לה לר"מ ובחולין דף י"א מסיק דהיכא דלא אפשר מודה ר"מ דאל"כ לר"מ היאך אכלינן בשרא והיא תימה גדולה ולכאורה רציתי לומר דדוקא היכא דהרוב מוחלט וכ"ע ס"ל כן אבל כאן דרבנן ס"ל דאין רוב מעשיהם מקולקלים ורק ר"מ ס"ל כן אם כן כיון דר"מ חייש למיעוטא היאך שייך שיסמוך כל כך על הרוב שחידש הוא עצמו אבל אין זה דבר ברור דכל דלר"מ הוה רוב אם כן הוה רוב גמור ואזלינן בתרא אף להקל אך נראה דע"כ לא ס"ל לר"מ דאזלינן בתר רובא אלא היכא דחזינן בקרא דאזלינן בתר רוב אבל הרוב זה דאינו כתיב בקרא מנ"ל לר"מ דהוא אלים כל כך דניזול בתרא והרי ר"מ חייש למיעוטא ואם כן למה נתיר לשחוט אחריהם ולמה ילקה והלא הרוב אינו ברור דלר"מ חיישינן למיעוטא ולפי זה בסמוך מיעוטא לחזקה דחזקה הוה דבר ברור דבעת שהיה הדבר בחזקת אמ"ה לא היה שום מיעוט בדבר והיה עדיף מרוב אם כן ניהו דנשחטה והרוב דשחיטה מוציא מן הרוב אף לר"מ דאם לא כן היאך אכיל בשרא אבל כל דשחט חש"ו הוה מיעוטא ולר"מ סמוך מיעוטא לחזקה וא"כ אתרע לה הרוב ומראוי לאוקים על חזקה קמייתא דלר"מ חזקה עדיף מרוב דבחזקה ליכא שום מיעוט נגדו מה שאין כן ברוב דלר"מ חייש למיעוטא ושפיר מקשה הש"ס ועל זה משני הש"ס דסמוך מיעוטא לחזקה לא אמרו בספק איסור להתיר דעכ"פ יש רוב כנגד החזקה ניהו דחייש למיעוטא עכ"פ אתרע לה חזקה קמייתא ולכך לא לקי לולא דאמרינן דרוב מעשיהם מקולקלים והתוס' שפיר מקשים דאמאי לקי כיון דר"מ חייש למיעוטא לולא החזקה שוב לא אלים לר"מ הרוב ועל זה תרצו דרוב עם החזקה אלים טובא ולקי עלייהו וז"ב ודו"ק היטב כי הוא ענין נכבד.