שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ק״צ (ו׳)

שוב מצאתי בפירוש הרא"ש פרק יו"ד בנגעים משנה יו"ד שכתב דמה דאמרו איזו היא קרחת אכל נשם סך נשם ופירש דהיינו סם וזה הנקרא קרחת דאינו מגדל שיער וכן אם נקרח בידי שמים לאפוקי מחמת חולי שחוזר ומגדל שיער כדאיתא בתורת כהנים הנה כפי הנראה הוא גריס כגירסת הר"ש יכול אפילו נמרט מחמת חולי יהיה טמא תלמוד לומר קרחת וגבחת מה קרחת שאינו ראוי לגדל שער אי מה קרחת ביד"ש וכו' מנין אפי' סך נשם ת"ל קרחת וגבחת ריבה והרא"ש לשיטתו דחולי הוה בידי אדם אמנם לשון המשנה אינו מדוקדק לא לרמב"ם ולא לר"ש שהרי במשנה מבאר איזה קרחת אכל נשם ומשמע דעיקר קרחת היא זאת והרי קרחת עיקרו בידי שמים ובין להרמב"ם ובין להר"ש עיקר קרחת אינו אכל נשם שזה אינו רק ריבה מקרחת ודו"ק. ועיין תוסי"ט.