והנה באותו יום אחר ששלחתי התשובה דברתי עם כבוד ש"ב נד"ז הרב הגאון מוה' צבי הירש אורנשטיין נ"י וכעת הוא אב"ד דק"ק בריסק דליטא וכאשר אמרתי לו מה שחדשתי לענין פאסס דהוה שאלה דיחיד אמר הוא דיש להשיב דכיון שהוא צריך לחפש אחרי האיש שיש לו אותן התוארים חיישינן אף לשאלה דיחיד ול"ד לנפילה דהוא במקרה ולכאורה יפה טען דהרי הח"ץ בעצמו הקשה דל"ד שאלה דיחיד דהוא בכוונה מכוונת לנפילה דהיא שלא בכוונה וכתב כיון דאין תלוי כוונת שואל ומשאיל כלל במקרה ההוא שהוא הסי' שיש לו הו"ל לענין זה כשלא מדעת ע"ש ולפ"ז כאן דצריך לחפש אחרי האיש שיש לו תוארים כאלו שוב לא מקרי שאלה דיחיד אמנם השבתי לו דז"א דכאן כל עיקר שאנו מציירים ומתארים האיש הלז בהפאסס היא כדי שלא יתחלף באיש אחר אם כן שוב ל"ש כ"כ שימצא איש כזה שיהיה לו הסימנים הללו. והנה הרב הגאון הנ"ל הקשה אותי על מ"ש האחרונים דשני סי' האמצעיים הוה סי' מובהק דאם כן מה פריך הש"ס שלשה שלוו מן א' יחזור למלוה וכי ניחא ליה ללות לאהדורי ליה למלוה וע"ז הקשה דהרי בשטה שם מקשה דהא לא מיירי כלל מסימנים שם וכ' דאומדנא דגבי מלוה שכיחי ס"ד דמקשה דהוה כסי' וע"ז חידש התרצן דאותו אומדנא עדיף מסימנים ע"ש ועל זה הקשה דלמא מיירי כשהמלוה נותן סי' והלוה נותן סי' וכיון שהמלוה יש לו עוד סי' של האומדנא א"כ צריכין להחזיר למלוה דתרי סימנים הוו כסי' מובהק ולק"מ לפע"ד הרי כל שיש לזה ולזה סימן אמרינן סימנים וסימנים יניח כדאמרי לקמן דף כ"ח ולפ"ז אוקי סימן נגד סימן ולא נשאר רק סימן של האומדנא בלבד וא"כ שוב הו"ל רק סד"ר דסימן אחד אינו רק דרבנן ודו"ק. והנה במ"ש דפאסס הוה שאלה דיחיד וכתבתי דהח"ץ הקשה על עצמו דל"ד לנפילה דהוא במקרה מה שאין כן שאלה דהוה במכוון כעת נראה לפע"ד דבפשיטות לא קשה דכל הטעם דלנפילה דיחיד ל"ח הוא משום דל"ש כ"כ ואם כן גם בשאלה עכ"פ ל"ש הוא שיקרה לו כן ולא חיישינן לזה והו"ל כלים דלא מושלי ולפ"ז מכ"ש בפאסס דודאי ל"ש שיזדמן לו כן מיהו לשיטת הב"י דלמ"ד סימנים דרבנן אף בלא מושלי חיישינן שוב יקשה דבשאלה דמכוון לא מועיל דלא עדיף מכלים דלא מושלי וע"כ צ"ל כמ"ש הח"ץ גם מ"ש לעיל דלמכירה ל"ח לפע"ד הוא ש"ס מפורש וכן ק"ל בחו"מ סי' רס"ז ס"ט וכמ"ש הש"ך שם ס"ק ח' ודו"ק היטב.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קפ״ז (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
