שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קפ״ו (ד׳)

והנה אמרתי להעלות מ"ש עוד בזה והנה במ"ש למעלה דהוה נפילה דיחיד הנה פקפקתי אח"כ דל"ש נפילה דיחיד רק במזכיר שמו ושם אביו. והנה בגוף ההיתר הנה כתבתי אז ושכחתי מ"ש אז ואשר על זכרוני אזכיר הנה כבר נודע מ"ש התב"ש סימן ח"י ס"ק כ"ט דיש שתי מיני חזקות א' חזקה שנתברר כשרוהו בשעה שנתחזק כמו סכין ומקוה וכדומה והשני דבר שלא ידענו מעודם כשרותו רק שהחזקנו אותו כן אף שלא נודע לנו אם האמת כן וכמו שאמרו בכתובות דף כ"ה גדולה חזקה ע"ש ברש"י ובתשובה אחת הארכתי בזה ולפע"ד יש לומר דזה שאמרו שם אלא מאי גדולה חזקה דמעיקרא בתרומה דרבנן אכלו עכשיו בתרומה דאורייתא והיינו דענין מה שחדש ר"י גדולה חזקה ע"כ שהוא אינו ככל חזקה דעלמא דהרי חזקה נודע מקרא או הל"מ כדאמרו בחולין דף י' ורק דכאן לא הוה כשאר חזקה וע"כ חדש ר"י דבכה"ג ג"כ אמרינן חזקה וע"ז פריך כיון דריע חזקיהו שוב עכ"פ לא גדולה חזקה ומה יתרון הוא לה וע"ז אמר דאוכל בתרומה דאורייתא אף שהחזקנו בתרומה דרבנן בלבד מ"מ עכ"פ החזקנו שמותר לאכול תרומה עכ"פ זה נקרא ג"כ חזקה הנה חזקה כל מה שנמצא ביד אדם הוא שלו הוא ג"כ כמו חזקה הלז שהרי לא נודע לנו בשום פעם אם הדבר הוא שלו רק שהחזקנו אותו כן וא"כ הוה רק חזקה דא"א לשנות הדבר ממה שהחזקנו אותו עד עכשיו ולפ"ז נראה לפע"ד ברור דעכ"פ הי' צריך שיהי' עכ"פ הדבר בחיים שלו והכרנו אותו שהוא שלו וא"כ א"א להוציא מחזקתו אבל כל שלא הכרנו אותו מחיים א"כ מעולם לא התחלנו לדון על הדבר שהוא שלו ממילא ל"ש הך חזקה דכל מה שביד האדם הוא שלו ובזה יש ליישב קושית הב"ש על הב"י ולפ"ז כאן דעכ"פ ידענו שהיה לבוש באותו כלים ואם כן אז כבר החזקנו שהם שלו שוב הוה חזקה כל מה שביד אדם הוא שלו והארכתי בזה הרבה ושכחתי להעתיק אצלי וחבל על דאבדן.