שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קפ״ד (ג׳)

והנה בעש"ק פ' שופטים שנתר"י כשנסעתי לכבוד אבי הגאון החרי"ף אמר כבוד אבי מורי נ"י שהוא נסתפק באם אחד אומר מת על מטתו ואחד אומר מת במלחמה אי שייך בזה לומר דאף דמכחישים זא"ז עכ"פ שניהם מעידים שמת ותנשא או דלמא כיון דזה שאומר במלחמה אינו נאמן דחיישינן בדדמי א"כ ממילא שוב לא תנשא דהא שאומר מת על מטתו אתכחש מזה שאמר מת במלחמה וא"כ שוב נתכחשו שתיהם והשבתי כמו רגע דיש לומר בזה דבאמת זה שטוען מת במלחמה יש לו מגו דמת על מטתו אלא דהו"ל מיגו בדדמי וכמ"ש התוס' ריש האשה שלום ולפ"ז ממנ"פ נאמן דאם חיישינן לבדדמי שוב מהראוי יותר להאמין לזה שאומר מת על מטתו שזה חיישינן שטועה וסבור שמת במלחמה ובאמת מת על מטתו ואם נאמר דמשקר כ"ש דמהימן במגו וקלסיה כבוד אבי מורי הרב הגאון ני' שוב נזכרתי כנזכר מתוך החלום שהרב החריף המנוח מו"ה העניך בהרב מו"ה פסח מק"ק נעמריב אמר הספק הלז בשם הרב הגאון מו"ה ראובן ז"ל אבד"ק אדעס והרב מו"ה העניך אמר לפשוט זאת כך מדומה לי ששמעתי זאת זה ערך כ"ה שנים ויותר וקטן הייתי באותו הפרק ולא ידעתי בבירור והנה לכאורה ל"ש בע"א להיות נאמן במגו כמ"ש התוס' לענין עד הצריך שבועה והרמב"ן בחידושיו לב"ב דף ל"א כתב בהדיא דל"ש מגו בעדים דעדי' צריכים להיות נאמנים בדבורם אך ז"א דזה דוקא אם צריך תורת עדות ומכ"ש במקום שצריך שנים כשרים אבל בעגונה דאקילו בה רבנן אף בעבד ושפחה ועכו"ם מסל"ת מכ"ש דע"א כשר ויש לו מיגו דנאמנים ודו"ק אמנם יש לעיין בזה דבאמת ע"כ ל"ש לומר דנאמן במגו רק במקום שע"י מגו מאמינים לו על טענתו שטוען עכשיו אבל כאן גם כעת שיש לו מיגו אין מאמינים לו שמת במלחמה דהא שייך בדדמי ול"ש להאמינו במיגו רק דעפ"ז ממילא שוב נאמן האחר שמת על מטתו ועכ"פ אינו חי אבל עכ"פ בזה ל"ש להאמין במיגו ולהאמין נגד טענתו שטוען עכשיו ואדרבא אנן תפסינן כטענת העד השני שמת על מטתו וזה לא שמענו מעולם להאמין לאיש במגו ולהאמין לכנגדו שטוען ההיפוך ומה גם דעד הצריך מגו אינו נאמן ועי' ח"מ וב"ש ר"ס ל"ה ורק דכאן א"צ לתורת עדות ולפ"ז זהו דוקא אם עכ"פ מאמינים להעד על טענתו אבל לא שנאמין לעד השני עי"ש שיש להשני מגו זה לא שמענו מעולם וצ"ע כי היא הערה מושכלת. והנה במ"ש למעלה דבמקום דל"ש אנשים שיעידו נאמנים הנשים כמ"ש התה"ד והארכתי בזה כעת מצאתי ראיה ברורה לזה מהא דכתבו התוס' בסוגיא דהיו בה מומין ד"ה אבל דכל דבמרחץ חזקה דבדקה עפ"י קרובותיו שייך לומר דמסתמא בדקה וראה ונתפייס אף שהיא נגד עדים ע"ש ובפ"י הקשה שם דמה מועיל בדיקתו ע"י קרובים טפי מע"א והרי מאה נשים כע"א דמיין וא"כ אף אם היה האב מביא בפועל נשים המעידות שבדקו אותה הא אינם רק כע"א ע"ש ולפמ"ש א"ש דהא במרחץ שא"א להביא האנשים שיעידו לכך נשים נאמנות כמ"ש התה"ד ומזה ראיה גדולה להתה"ד.