שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קפ״ב (ז׳)

וכאשר עיינתי בשו"ת מהר"ם פדוואה שם מצאתי בתוך דבריו מ"ש לעיל מסברא דנפשאי דכל דלא פרט הסימן מובהק בכליו יש לחוש שמא אינו סימן מובהק הנה הוא הביא כעין זה בשם המרדכי דכל שלא נודע במה הכירו הוה חסרון בגופו של עדות ולא הקלו בעגונה ועכ"פ מבואר כעין סברתי וסברתי לפע"ד היא אלים יותר דדרך ב"א לומר תיכף שזה סימן מובהק אף שלפי האמת אינו סי' מובהק. והנה תלמידי הרבני המופלג מו"ה ניסן זיס נ"י הקשה מהא דאמרו כתובות דף י"ב גבי משארסתני נאנסתי דאמרינן דהמנינן משום חזקה דגופא והרי התם ע"י המעשה אתרע חזקת בתולים ואם כן אין לה חזקת הגוף והשבתי דשם משום חזקת כשרות הוא דאיכא למימר דבהכשר עמדה ע"ע וכן מצאתי בשטה מקובצת שם בשם הרא"ה דהיא משום חזקת הכשר וגם יש לה חזקה דאתא מכח רובא דרוב נשים יש להם בתולים ולא אירע להם מקרה אונס בלתי טהור אבל העיקר נראה דחזקת הגוף אין לו ענין לחזקת חי דחזקת הגוף היא שלא נתהווה מעשה חדשה עד עכשיו וזה תורף חזקת הגוף וא"כ אינו ענין לחזקת חי וז"ב ופשוט ועיין בכו"פ סי' ס"א גבי גר שנתגייר והי' לו פרה וספק אם נשחטה קודם שנתגייר וגם שם הקשה דנוקי הבהמה בחזקת חי עד עכשיו וגם בישועת יעקב נשתמש בזה ואני תמה על עצמי איך שייך חזקת חי הא לא אתרע החזקה כלל רק ע"י מעשה השחיטה ובזה ל"ש חזקת חי וכמ"ש למעלה.