שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קפ״ב (ד׳)

ובזה אני אומר דבר חדש דבזה מיושב קושית הט"ז בסימן שצ"ז ביו"ד שהקשה מהריב"ל דכתב בספק אם מת לו מת מקודם שלשים או אחר כך דמעמידין על חזקת חי והוא הקשה ממפקח את הגל דכתבו התוס' דל"ש להעמידו בחזקת חי דכל הטומאות כשעת מציאתן ויש לנו לומר דמתחלה היה מת הרי דלא מעמידין בחזקת חי וגם בהא דמבואר באהע"ז סימן י"ז בספק אם נהרג תוך ג' ימים דמחמרינן ואמרינן דלמא היה קודם ג' ימים ואמאי לא מוקמינן בחזקת חי ועיין ב"ש ס"ק פ"ד ובשו"ת הח"ץ סי' ג' ובנו"ב סי' ל"א ולפמ"ש אתי שפיר דשם דנהרג שנפל עליו הגל או שנהרג בשאר הריגות ל"ש להעמיד בחזקת חי דלא נשתנה חזקת חי רק שקרה לו מקרה שנהרג וזה אינו סותר לחזקת חי ובזה נראה לפע"ד דבאחד מעיד שנהרג וא' מעיד שמת יש לנו להאמין אותו עד שאומר שנהרג דזה סותר החזקה וזה אינו סותר ואף דחז"ל האמינו עד א' בעגונה היינו משום דייקא וכדומה אבל עכ"פ סותר החזקה וז"ש נהרג אינו סותר החזקה מיהו אין נ"מ דבין לדעת הרא"ש ובין לדעת הש"ג או דמקרי מוכחשים או דעכ"פ לדברי שניהם מת וא"כ ממנ"פ מותרת ואין נ"מ עכ"פ זה ברור דבנהרג ל"ש חזקת חי ולפ"ז אני אומר דכל מה דחיישינן לשאלה אף דעכ"פ יש סימן אמצעיים היינו כדי שלא לסתור חזקת חי של זה שאנו הכרנו שהיה חי ולפ"ז כאן שהיה הרוג ול"ש חזקת חי דאין אנו סותרין לחזקת חיותו שוב י"ל דסמכינן על סימן הנ"ל ועוד יש לנו סמך שו"ת מבי"ט ושב יעקב דכיון שנמצאו באותו מקום שידענו שהלכו מהראוי לומר היינו הך שנמצא היינו הך שנאבד ואף דדבריהם תמוהים דהא כאן יש כמה אנשים שעברו באותו הדרך וכמו שכ' בשו"ת נו"ב בכמה תשובות ומהם בסימן מ"ג מהד"ק וכמה אחרונים תמהו בזה מ"מ כאן דעכ"פ יש סימן אמצעי מהראוי לומר כיון דנודע שזה רנ"פ הלך באותו דרך מהראוי לומר שזה נהרג ומה"ת לחוש שזה שנהרג הי' איש אחר ואף ששיירות מצויות אבל אינו מצוי שיהי' לו סי' אמצעיים כמו לרנ"פ הנ"ל וז"ב לפע"ד דכיון דאותו האיש ודאי היה לו אותו הסימנין והוא רנ"פ הנ"ל והוחזק באותו דרך מה"ת לומר שאיש אחר מרובא דעלמא שיש לו סימנים הנ"ל עבר באותה דרך כיון דעכ"פ לא הוחזק איש אחר אשר אלה לו דהיינו סימן אמצעיים האלה בגוף ובבגדים אם כן ניהו דיש לחוש שעברו רובא דעלמא אבל לא הוחזק באותו דרך איש אשר אלה הסימנים בגופו ובבגדיו א"כ יותר ראוי לומר שזה שעבר פה וידענו שרנ"פ הנ"ל היה עובר באותו דרך וצריך לעבור באותו דרך לשוב למקומו שזהו שמת כנלפע"ד. וגם בההיתר הראשון שכתבתי דל"ש חזקת חי צריך אני לברר דל"ש כאן חזקת חי כיון שנהרג ואף שבכל גב"ע לא מצאתי רק שנמצא הרוג אחד אבל לא ראיתי איזה סימן שנהרג והרי אדרבא כיון שנמצא אצלו סחורות והטלית בודאי לא הרגו אדם דאם לא כן למה לא לקח אותן הסחורות והטלית וגם לא נמצא שום פצע וחבורה מ"מ לא מת בדרך הטבע עכ"פ ויכול להיות שחיה רעה אכלתהו וכדומה ועכ"פ לא בדרך הטבע כמות כל אדם ובזה שוב ל"ש חזקת חי דבאמת מה"ת לחוש לרובא דעלמא והלא גם רובא דעלמא היה להם חזקת חי וכמו שצווח בנו"ב מהד"ק סי' ל"א אך דברי הב"ש ס"ק פ"ד נכונים דזה שהכרנו שהי' לו חזקת חי זה עדיף וע"ז אנו דנין ורובא דעלמא אף שהיה להם חזקת חיים ואטו לא יש מת בעולם מרובא דעלמא וע"כ חזקת חי עדיפא כמ"ש כל האחרונים בביאור דברי הב"ש ס"ק פ"ד הייסט דער שוועהר פלעגט האנדלין מיט מאזיש אין ער פלעגט אויך מיט חיות שלה וא"כ מה"ת לתלות שהיא חיה עדיין ואחרת נשחט והא החזקת חי שוה לכל הבהמות ושאני הך דמשך בעל החמור שאותה הפרה שאנו דנין עליה היה לה חזקת חיים ניכר וע"ז אנו דנין משא"כ בהך דכו"פ וג"ז ברור ועכ"פ ל"ש חזקת חי בזה שאין אנו מרעין חזקת חי של זה שבאמת היה יכול לחיות ורק שבעל הסיבות סבב לו מיתה מקריית למות וז"ב וכמה מעליא הא שמעתא לתק"ע.