שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קפ״ב (ג׳)

והנה באמת מ"ש מעלתו דכל הכלים הוה כלים דלא מושלי באמת כ"כ מהרי"ט בתשובה בשניות חלק אהע"ז סימן ל"ה אבל אא"ז הח"ץ ז"ל סימן קל"ד כתב דבנשתהה איזה ימים אין מקום לסברא זו וחיישינן לשאלה ע"ש וגם מ"ש מע"ל לסמוך דהסי' ווארציל על כיס המילה הוא סי' מובהק הנה זהו אם היה מצמצם מקומו בתחלת האבר או בסופו או באמצעות אבל אם מצמצם רק את האבר בלבד ל"מ וכאן לא צמצם רק מקום שהשומא היא בכיס המילה פין הינטין אבל לא פרט באיזה מקום אם בתחתיתו בראשו היוצא לצד הארץ או לצד הגוף או באמצעי ועיין בשו"ת הח"ץ שם ובנו"ב בכמה תשובות ומהם במהד"ק סי' נ"א ואף שהעידו בצמצום מקום אבל לא פרטו צמצום בגוף האבר וזה לא מקרי צמצום וגם לסמוך על מהר"ל מפראג הנה מלבד דהב"ש חולק ומ"ש מעלתו דבכלים דלא מושלי אינשי סומך גם הב"ש הנה זהו לשיטתו דכל הכלים לא מושלי אבל כ"כ שאין לסמוך בזה מיהו י"ל דהוא כלים דלא מושלי דהא נמצא הסחורה וגם הטלית סמוך לו וזה נתנו לו לקנות ואין השואל רשאי להשאיל מיהו ז"א די"ל בדלא נמצא עליו רק סמוך לו וכתב הב"ש ס"ק ס"ט דלא מהני בנמצא סמוך לו ועיין נו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' נ"א ועיין קצה"ח סי' רס"ג מ"ש דבעינן סמוך לו בד"א וכאן לא נודע אם היה סמוך בתוך ד"א וגם המהר"ל מפראג לא אמר רק בסי' מובהק בבגדיו וכאן אף שאמרו שמצאו סימן מובהק ואולי הם מחשבים סימן מובהק מה שהוא גרוע כמו סומקי חוורי וההמון אינם מבינים מהו סימן מובהק ותדע שהרי גם הילד אמר שמצא סימן מובהק בהטיטין בייטיל ארום גינייט מיט אייז בענדיל עם פאססען וזה לא נקרא בוודאי סימן מובהק וגם זה לר' העיד הקטן קודם שראה אלא אח"כ ועדות הקטן ל"מ ואף דמבואר בב"ש ס"ק ל"ג דקטן ג"כ מועיל כשהגיע לעונת הפעוטות וע"ש ס"ק ל"ד ובגליון הב"ש ציינתי לעיין בשיטה מקובצת ב"ק דף קט"ז גבי נחיל דבעי מסל"ת דוקא מיהו י"ל דשם לענין ממון שאני ועכ"פ זהו כשאמרו הסימן קודם אבל כאן שלא ראה שם שהעידו מקודם ועל טב"ע של הקטן ודאי קשה לסמוך ומיהו העדים ר"ק ור' פייביל שהכירו בט"ע וא"כ יש לצרף סימן אמצעי בגוף עם טב"ע וגם ע"ז קשה לסמוך וגם על שאלה דיחיד קשה לסמוך כמ"ש הנו"ב מהד"ק סי' נ"א ובכמה תשובות ואחרונים מפקפקים גם כן ואף שהארכתי בכמה תשובות ליישב דברי הח"ץ אבל מ"מ קשה לסמוך ע"ז ועל שני סי' אמצעיים ג"כ קשה לסמוך ובפרט שכאן יש סי' אמצעי בגוף וסי' אמצעי בכליו דודאי לא סמכינן ע"ז כמ"ש בנו"ב בכמה תשובות. ומה שנ"ל היתר חדש בענין זה נלפע"ד עפמ"ש בתשובה אחת על דברת הכו"פ בסימן ס"ט ס"ק י"ג בבשר ששהה בלי מליחה דאם הספק הוא בבהמה אימתי נשחטה עד"מ שא"י לנו אם נשחטה הבהמה קודם ג' ימים או בתוך ג' ימים יש להעמיד הבהמה על חזקת חי מקדם כמו בראהו חי מבערב כדאמרו בכמה מקומות העמד חי על חזקתו וה"ה בזה ואני תמהתי על זה דל"ש בזה חזקת חי דדוקא באדם או בע"ח שאנו מסופקים אם מת כדרכו י"ל דהעמד על חזקת חיותו ומסתמא לא איתרע חזקת חי שלו שהיה לו מקודם אבל כאן שהבהמה באמת היה לה חזקת בריאות רק שאנו מסופקים אם נשחטה מקודם א"כ אטו ע"י השחיטה אתרע חזקת חי שלה ואנן מודים דאם לא היה שוחטה היתה יכולה לחיות כמה וכמה אלא מא"ל העמד שלא שחט עד השתא וז"א דהא הרי שחט ביום א' וב' וכל הימים ורק על אותה בהמה שייך לדון וזה לא שייך להעמיד על חזקתה וזה ברור כשמש.