שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קפ״א (ד׳)

והנה בענין חזקת א"א שמעמידין במים שאל"ס צריך להבין לפמ"ש הר"ש במס' מקואות דכל דהיה בחזקת טומאה מה"ת וירד לטבול וספק אם נטמא טומאה דרבנן דאמרינן דעכ"פ חזקת טומאה דמעיקרא אזדא לי' דתחלה היה עליו חזקת טומאה מה"ת ועכשיו אינו רק ספק טומאה דרבנן ולפ"ז ה"ה כאן כיון דמה"ת אין כאן חזקת אשת איש דמה"ת האשה מותרת להנשא ורק מדרבנן אסור א"כ ל"ש חזקת א"א דמעיקרא אמנם ז"א דע"כ לא קאמר הר"ש רק שם דהטומאה הראשונה פרחה מיניה אבל כאן אם נחוש שמא לא מת שוב הוה בחזקת א"א מה"ת כמו שהיתה ורק דמה"ת לא חיישינן אבל מדרבנן שפיר מוקמינן על חזקת א"א שהיתה עליה מעיקרא ודו"ק היטב. ובזה ניחא מה דבדיעבד אם נישאת לא תצא כיון דמה"ת מותרת א"כ לענין זה בוודאי לא תצא דא"א לרבנן להחמיר ולהעמידה בחזקת א"א כיון דמה"ת נפקא מחזקת א"א ואין כח בידי חז"ל רק בשב וא"ת ולא בקום ועשה וכאן הוה קום ועשה דהיינו עמוד והוצא. ובזה נלפע"ד דזה סברת הריב"ש מה שצירף ב' חזקות והיינו דבאמת לענין חזקת א"א יש מקום לומר דעכ"פ מה"ת יצאתה מחזקת א"א ואינו רק מדרבנן וא"ל דכל שלא מת שוב חזקת א"א הדרא למעיקרא דז"א דאדרבא מה"ת להחמיר מדרבנן והרי אתרע חזקת א"א ולזה כתב דמעמידין בחזקת שהוא קיים וא"כ לענין זה ל"ש דמה"ת מת ומדרבנן הוא חי וא"כ כל דרבנן חשו שמא חי שוב יש לה חזקת א"א כמעיקרא ודו"ק היטב. וגם בזה יש ליישב הרבה קושיות הנ"ל והנה הפ"י החזיק בזה דגבי אשה יש שני חזקות וכמ"ש הריב"ש והביא ראיה מהא דאמרו בעירובין דף ל"ו רבא אמר התם תרי חזקות והנו"ב תמה בזה דשאני התם דכל חזקה היא בפ"ע זה המת הי' לו חזקת חי מעיקרא וזה הנוגע היה לו חזקת טהרה מקודם ולא נקשרה ביחד ולפע"ד הדברים פשוטים דלפמ"ש הריטב"א שם דל"ש להעמיד הטהרות על חזקתן דכל שנגע אזל החזקה או דאנו דנין על הדבר שנולד הספק ולא על המסובב א"כ שוב מה מעליותא חזקת הנוגע הא כבר נגע וגם דהספק נולד בזה שמת וע"כ דמ"מ כל שיש שני חזקות אלים וה"ה בזה ודו"ק היטב כי נכון הוא. ומ"ש הנו"ב דמ"ש הריב"ש דרובן למיתה לא ידע מנ"ל כבר תמהו עליו דהדבר מבואר בב"ב דף קנ"ז הנ"ל ואני כתבתי בגליון שכן מבואר בהגהמ"ר בקידושין ועיין מחנה אפרים בהגהת הרמב"ם הלכות יבום פ"ג ודו"ק.