שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ק״ע (ד׳)

ובזה מיושב כל קושיות מעלתו על הרמב"ם ומה שהקשה על הראב"ד ל"ק דהראב"ד מקשה מכח כ"ש דאם חכמים אסרו לטמא אף פחות מכביצה מכ"ש כביצה ומכ"ש לשיטת מעלתו שכל העיסה טמאה ודאי יותר קשה ומ"ש לתמוה על הכ"מ ל"ק דעיקר קושית הראב"ד היו דפחות מכביצה מטמא להחלה ולזה אמר דלטמא להחלה צריך שיהי' כזית וז"פ וברור והכ"מ מקשה על הראב"ד דכתב דחכמים אסרו אף בפחות מכזית שמונח באמצע שלא יטמא החלה ולזה אמר דפחות מכביצה אינו מטמא אחרים ובאמת לפמ"ש ל"ק על רבינו השגת הראב"ד דבאמת החלה מונח אצל העיסה הטהורה והרי כל העיסה הטהורה נשארה בטהרתה כל שאינו מונח אצל הכזית שמוקף להטמאה ואם כן נשארה בטהרתה שהטמאה לא נגע בהטהורה רק בכזית המוקף וכל העיסה הטהורה נשארה בטהרתה וממילא החלה שנגע בה נשארה בטהרתה וז"ב ונכון ועיי' בר"ש פ"ב דתרומות בטעם דאין תורמין מטהור על הטמא משום דבעי מן המוקף והרי מסתפי להקיף שלא יטמא עי"ז והיינו מדרבנן ולפע"ד מ"ש נראה יותר נכון אלא שבטמא על הטהור נצרך לחדש גם סברת הירושלמי דמסתפי להקיף והנה לכאורה קשה אף אם נימא דהקפה אינו חיבור מ"מ כיון דחשוב חיבור לענין שתהי' נקראת מוקף ה"ה לענין טומאה דחשיב חיבור וכעין מ"ש הגהת מרדכי פ"ק דחולין לענין קשר של תפילין דמיגו דחשוב קשר לענין תפילין חשוב קשר לענין שבת וה"ה בזה ולפמ"ש למעלה א"ש דבאמת העיסות הם מוקפות בכזית אבל כל העיסה לא נתחבר ע"י כזית זה ול"ח חיבור ושוב ל"ש חיבור לטומאה ע"י ההקפה שגם כל העיסה לא נתחבר עוד ודו"ק היטב.