והנה ראיתי במכתב ש"צ סי' קצ"ז שהקשו בשם הגאון מוה' עקיבא איגר ז"ל ונדפס פר זרע אמונה בהך דרפ"ה דדמאי בהלוקח מן הנחתום דלפי מה דהירושלמי מוקי בנחתום חבר יקשה למה ליה להלוקח להפריש חלה הא נתחייב ביד הנחתום בעת הגלגול דקודם שנתגלגל העיסה אין מקום להפריש חלה נמצא שלא נתחייב מקודם רק ביד הנחתום וכשהוא חבר למה לא הפריש חלה והיא קושיא עצומה ובעהמ"ח ש"ץ שם הוסיף להקשות בהא דתנן דלא חייבו חכמים לנחתום רק להפריש תרומה וחלה והקשה חלה לאיזה צורך תני לה הא חלה נתחייב בעת הגלגול ולפע"ד נראה דבאמת הנחתום אם היה בדעתו לחלק לעיסות קטנות שוב י"ל דפטור מחלה כמ"ש רבינו יחיאל הנ"ל ולכך קמ"ל דמ"מ חייבו בחלה משום דאם לא יזדבן היה דעתו לאכלו לבדו ולפ"ז הלוקח מנחתום י"ל דמיירי שהיה בדעתו להפריש אח"כ כשיאכלם בעצמם אם לא יזדבן דבשעת גלגול עדיין לא היה מקום לחייבו דשמא יזדבן לעיסות קטנות ולא נתחייב בחלה וא"כ טוב יותר שיפריש בעת שיאכל הוא בעצמו ולכך הלוקח ממנו חייב בחלה ודו"ק היטב כנלפענ"ד לפום רהיטא.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קס״ט (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.