שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קס״ז (ד׳)

ומה שהאריך מעלתו בדברי הרמ"ה שהביא הטור אהע"ז סי' ק"כ באומר לעדים כתבו ותנו גט לאשתי דא"צ לזכות הנייר להבעל רק דיהביה לי' מדידה וכיון דבשלחותן כתבו ונתנו זכתה אתתא לבעל והדר יהיב לה וביאר הדרישה ובמהרי"ט אלגזי דף ל"ג בדפוס פ"ב ע"ג מספרו בשם הדברי אמת דהיה כבא מידו לידה. והנה אעתיק כאן מ"ש מכבר בתשובה בשנת תרי"ג ד' וירא י"ד מרחשוון תשובה להרב החריף מוה' יצחק שמעלקיש בהא דאמרו קידושין דף ז' הילך מנה ותתקדש לפלוני מקודשת מדין עבד כנעני וע"ז הקשה דלמה לי מדין עבד כנעני לימא דהוה כאלו זכה לפלוני ומיד פלוני הגיע לה המנה והרי בגט בודאי ל"ש עבד כנעני ואפ"ה מועיל לשיטת הרמ"ה ולק"מ לפע"ד דזה דוקא אם סגי באחר נותן עבורו דשפיר מועיל אבל להס"ד דצריך דוקא שהנותן יתן לה משלו א"כ מה בכך שהיא זכתה לו הא סוף סוף לא חסר ממון וע"ז אמר כמו בעבד כנעני דסגי אף שאחרים נתנו הממון וה"ה בזה ומעתה ל"ד להך דהרמ"ה דשם לא בעינן שיחסר ממון דאף בכתבו על א"ה כשר ודו"ק ועיין קצה"ח סי' ר'. ומ"ש להקשות על הרמ"ה דהא השליח א"י לקנות לעצמו כמבואר סי' קפ"ה לק"מ דזה דוקא כשעשאו שליח למכור לאחרים אבל כאן שעשה הבעל שליח ליתן להאשה למה לא יועיל וז"פ וברור. שוב מצאתי בבית מאיר סימן ק"כ ס"א שהרגיש בקושיא זו על הרמ"ה ע"ש וכפי הנראה שמבליע בנעימות דבריו מ"ש בזה.