והנה בדברי השטה בב"ק שם ראיתי דבר חדש שהביא שני דיעות בראובן שנתחייב לשמעון והעמיד ערב ושמעון נתחייב ללוי ושייך שעבודא דר"נ אם יוכל לגבות מהערב של ראובן כיון דשמעון היה יכול לגבות מהערב כמו כן לוי או דלמא כיון דהערב אינו משועבד מצד גופו ובהחפזי לא מצאתי בטוש"ע מוזכר מזה ולפע"ד נראה העיקר דגובה מהערב דהרי מה שגובה מהנכסים הוא משום תורת ערב דנכסי דאינש אינון ערבין ביה והרי גובה מקרקעי דהבע"ח השני ומ"ל ערב נכסים או שאר ערב מיהו יש לחלק דכיון דערב הוה אסמכתא אלא דבהאי הנאה דקא מהימן לי' גמר ומשעבד נפשיה ואם כן האחר שלא מהימן ליה ל"ש דגמר ומשעבד נפשיה ולפי זה אין ראיה מהנכסים דהרי מבואר בחו"מ סי' קכ"ט ס"ג בהג"ה דאם היה להערב מעות של לוה בידו בשעה שערב נשתעבד בכל ענין ואף לדעת הש"ך שחולק שם אם היה לו אותו מעות בעצמו בידו בשעה שערב מועיל וא"כ גם כאן נכסי דאינש אינן ערבים בודאי ול"ש כלל אסמכתא דהא היה לו המעות והוא קיבל המעות וא"כ הוה ערב גם לאחר משא"כ בערב זר י"ל דלא רצה להיות ערב רק לאותו מלוה ולא לאחר והראשון נוח לו וגם השני לא נתן מעות בשביל זה והו"ל כערב שלא בשעת מתן מעות וצ"ע שלא נזכר בטוש"ע והאחרונים מהך דינא של ערב ראה זה מצאתי בספר גידולי תרומה שער ל"ה ח"א אות י"א ולזה רמז הכנה"ג בחו"מ סימן פ"ו בהגהת הטור בשם גד"ת דף ק"נ ויגעתי ומצאתי שכוונתי למ"ש הגד"ת שם באם אחד אמר לפלוני ואני ערב לך דהוה ערבא דערבא וע"ז כתב הגד"ת להסתפק אם יוכל המלוה לתבוע להערב השני כיון שלא נתערב לו רק להערב אף דשייך שיעבוד דר"נ מ"מ יוכל לומר דאינו חייב רק אחר שיפרע ולא קודם ע"ש שהעלה דתלוי במחלוקת המובא בטוש"ע סימן קל"א אם הערב יוכל לתבוע להלוה קודם שפרע עבורו ע"ש ולכאורה ל"ש שעבודא דר"נ בערב כלל מיהו לפמ"ש יש לחלק דבשלמא שם נעשה ערב למלוה אחר בשביל חוב אחר יוכל לומר דלזה לא נשתעבדתי להיות ערב אבל כאן נעשה ערב לזה המלוה גופא רק שנעשה ערב להערב וכן יש לומר להיפך דאף אם נימא דכאן נעשה ערב ושייך שעבודא דר' נתן היינו כיון דראובן נשתעבד לזה מדר"נ כמו כן נתחייב ערב שלו משא"כ שם דהערב לא נתחייב למלוה רק לזה שנעשה ערב עבורו וע"כ צ"ע בזה ובשטה מקובצת נמצא עוד מחלוקת אם שעבודא דר"נ שייך בקרקעות שמכר זה שישתעבד מדר"נ והעלה דגם בזה שייך שעבודא דר"נ ע"ש ועיין בשטה מקובצת כתובות דף י"ט ודף פ"ב ובתוס' שם ושם.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קס״ג (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
